אני מתכוונת לשחרר פה אזהרת קריאה חמורה. קיראו על הטענות שלי כלפי הספר "פעמון הזכוכית" כאן.

אזהרת קריאה חמורה : יש להרחיק ספר זה מקוראות עם נטיה לדיכאון.

המצב היה כל כך חמור כל ש: א. לא הצלחתי לסיים את הספר. ב. שמחתי שלא הצלחתי לסיים אותו. ג. וכל זה לו בשביל לשמור על עצמי.

ואולי הייתי צעירה מדי בשביל לקרוא את זה?

ואולי זה מסוג הספרים שאפשר לתת לקרוא אותו רק לנשים שסגורות על עצמן שאינן במקום שיכול להתערער, או בכזו חוסר מודעות ששום ספרות דאונרית לא תצליח להזיז?

יש לי המלצה בשבילכם (ואולי יותר נכון בשבילכן). רציתם לקרוא את "פעמון הזכוכית"?

ותרו על זה. יגידו "דיוקן של אישה", "דיוקן של סופרת ושל תקופה" – עזבו אתכם.

עדיף שתקראו כמה שירים שלה, ולא אחד אחרי השני. מומלץ לאכול בין שיר אחד למשנהו ולהיזהר מבקבוקי חלב…

ואם אתם מעוניינים לקרוא שירה שהיא כן עם נטיות כאלה אבל כן יודעת לצחוק על זה – תעברו לקרוא את דורותי פארקר.