ראשי » ספרות מתורגמת

ספרות מתורגמת

ספרות מתורגמת בנוף הישראלי

החלוקה המוכרת בין ספרות מתורגמת לבין ספרות מקור ראויה לתשומת לב ולבחינה. כאן נדון בספרות מתורגמת ונציע מיפוי של סופרים ויצירות לפי מדינות ואזורים (לדוגמה ספרות צרפתית, ספרות יידית ועוד). כמובן שאין זהו נסיון לחלק את "מפת הספרות" (אם ישנה כזו), אלא להציג דרך נוספת להתמצאות בתחום.

ספרות עברית מקורית היא מקור לגאווה ישראלית, אך גם מוקדו של שיח טעון עמוס דעות הנוגעות לתהליך ההוצאה לאור, מעמד הסופרים, איכות הטקסטים ותדמיתם בשיח הישראלי והעולמי.

בעוד שעל פי טבלאות רבי-המכר הכותרים המקוריים מוסיפים להאמיר, מנקודת מבטם של רוב הכותבים בישראל זוהי תחרות שוחקת, ובדרך כלל נטולת פירות.

הכותרים הפופולריים שייכים לרוב לאליטת הסופרים הישראליים כשעניין נוסף הוא הביקורות המושמעות תכופות בגנות ספרות המקור, על שבלוניות הטקסטים כביכול והחנופה לקהל הרחב.

מצד שני, משנה לשנה מתרבים הפרסים והמחמאות שקוצרים סופרים ישראלים ותיקים וחדשים.

על רקע מתיחות אמביוולנטית זו מתקיימת איזושהי נהירה לספרות "אחרת", ניטרלית יותר כביכול, כשהקורא הישראלי נשאר מרוחק מהאלמנטים המורכבים בפס הייצור שלה, ומקיים איתה תקשורת כמעט תמידית של זרות ואקזוטיות.

בישראל קיים קהל צמא לקלאסיקות, שגם יודע לרוב מה הוא בדיוק רוצה ועל איזו איכות לא יוכל להתפשר. קוראי ספרות קלאסית מתורגמת למשל, לא יהיו תלויים בהנחות ובמבצעים דרמטיים כדי לרכוש אותה.

אז ועכשיו

נראה כי בעשור האחרון בעיקר גדלה כמות הכותרים המתורגמים מחו"ל – הרבה מהם רבי-מכר חדשים אך גם הרבה שייכים לספרות הקאנונית. ה'אני מאמין' של רוב הוצאות הספרים ככולן נשען על הגאווה להעמיד ספרות מקור יפה לצד זו המתורגמת, וככל שזו האחרונה שכיחה יותר ברזומה של אותה הוצאה, כך ההוצאה נחשבת יוקרתית יותר.

לצד הגאווה, על ההוצאות להתמודד עם משוב הנוגע לאיכות התרגומים  - לכן הן משתפות פעולה עם מתרגמים קבועים בעלי-שם המוסיפים לצרכן בטחון ברכישתו. לפעמים גם עצם יוקרת ההוצאה והצלחתה הכלכלית מבוססת על ספרות מתורגמת.

מו"לים רבים מתהדרים בפרוזה המתורגמת שלהם. רבים מהם בתחילת דרכם התעסקו במוצהר בספרות ישראלית-ציונית, כמו הוצאת הקיבוץ המאוחד, או ספרית פועלים שהתמקדה בקידום ספרות עברית חדשה. אולם בחלוף השנים הובנה גם חשיבות התרגום של יצירות-מופת זרות.

הוצאות כמו הספרייה החדשה, כנרת-זמורה-ביתן, כתר וחרגול, מתהדרות בשמות הגדולים בתרגומיהן  – ז'וז'ה סאראמגו, ולדימיר נבוקוב, אלזה מורנטה, סמואל בקט, לב טולסטוי, קורט וונגוט, וירג'יניה וולף, קרלוס רואיס סאפון, ג'.ר טולקין, מארק טווין, אייזק אסימוב, ויקראם צ'אנדרה, מרינה צוואטאייבה, לאונרד כהן ופרידריך הלדרלין ביניהם.

ובענווה של-מה, תחת הכותרים הגדולים מתנוססים שמותיהם של מתרגמים מן השורה הראשונה כנילי מירסקי, מרים שוסטרמן, טל ניצן, רנה ליטוין ורבות ורבים אחרים.

ישראל הוא עם הספר, ומוטב כי יהיה עם הספר של העמים כולם. ספרות יפה, יופיה ניכר –  תהא השפה אשר בה נכתבה. נאורות היא גם פלורליזם.

עם הספר איננו יכול להיות מושלם אם לצד ספרות המקור הנהדרת שלו לא תונח ספרות עולמית, כששתיהן מדגישות ומאירות זו את זו, בהשראה מתמדת ודו-קיום.

על ספרות יפה, סופרים ומה שביניהם אפשר לקרוא כאן  באתר – כמו גם להתעדכן בביקורות ובאקטואליה מעולם הספרות.