ספרים לפעוטות – מאזינים, מביטים, קוראים

השאלה מתי וכיצד לגשת אל הילד עם ספרים מקננת ברוב ההורים ככולם. בעוד חלקם מתחילים להקריא לפעוט בהיותו ברחם, אחרים שואלים – האין זה מוקדם מידי? וגם – מה הטעם בסיפור כשהילד עוד לא מבין את משמעויותיו? ומהם הספרים הנכונים לגילאים הקטנים?

אלו הן בעצם שאלות הנוגעות למיומנויות האוריינות שלנו – הבנה, קריאה, תגובה וכתיבה – החל מצעדינו הראשונים בעולם. ספרי ילדים הינה המתנה הגדולה ביותר אשר אנו יכולים להעניק לילדינו.

מחקרים רבים בוצעו תוך הסתכלות על הורים ופעוטות בנסיון להבין כיצד הם סופגים את עולם הספר ואת המשמעויות לטווח הרחוק של המפגש הזה.

השפעת קריאה על פעוטות – הזוית המחקרית

המחקרים מצאו כי למעשה כדאי לנו להעשיר את ילדנו לשונית כמה שיותר מוקדם! ואף מוסיפים כי אפשר לקרוא לפעוט לא רק ספרים המיועדים לילדים כי אם מספרינו שלנו – פרוזה יפה, שירים ועיתונים.

החוקרים טוענים כי חקירת השפה מתבצעת ספונטנית הרבה לפני החינוך הפורמלי, תוך חיקוי של ההורים והתעניינות בהעוויות וההבעות השונות שלהם כאשר הם קוראים ומקריאים.

מחנכת הילדים הידועה מריה מונטסורי האמינה כי שש השנים הראשונות בחייו של הילד הן הקריטיות ביותר ובהן הוא מתעסק בפעילויות העונות על צרכיו. להשקפתה הילד נולד אוטודידקט, קולט רשמים מן הסביבה ומעבד אותם ללא מאמץ – תפקיד המבוגר להיות שם בעיקר לשם הדרכה במקרה והילד יזקק לה.

מסיבה זו מומלץ למשל, להציף את הסביבה בגירויים מסוגים שונים – כך שהילד יוכל לבחור ביניהם. ספרים הם כלי נפלא עבור פעוטות להכיר את העולם, להתמודד עם פחדים, רעיונות וסמלים חדשים.

ריבוי ספרים בבית תורם לגירוי הויזואלי וככל שהספרים צבעוניים ומושכים יותר כך הם מזכירים את החפצים שקיימים בבית – דברים בסיסיים כמו עציצים, ספלים, תמונות. הפעוט מטבעו סקרן, מחטט ומגשש, לכן מומלצים ספרים שכוללים אינטראקטיביות של מגע – משטחי ספוג, דמוי פרווה, כריות ג'לי וכדומה.

הילד כבר ישחק ביוזמתו עם הספרים המפוזרים, ואפשר בהדרגה לנסות להקריא לו ולהמשיך לפי אופי תגובותיו.

נמצא עוד כי אם חווית הקריאה הייתה חיובית עבור הפעוט, הוא ייטה לאהוב ספרים ככל שיגדל.

בעת ההקראה עמו מומלץ לנהל איזושהי תקשורת מחוץ לסיפור, כמו שאלות על העלילה או הצבעה על איורים ואמירת שמם בקול, ולעשות זאת בשינויי טונים ולעיתים אף בתיאטרליות, מבלי לשכוח מגע של חיבה ומשוב חיובי על כל השתתפות מצידו – פעילות זו למעשה מחזקת את הקשר בין ההורה לפעוט.

בשוק כיום קיימים ספרי מגע וצלילים היכולים לסייע לפעוט לייצר הקשרים בין תמונות לצלילים ותחושתם, בין מילים למשמעויות מוחשיות.

כבר בגילאי חודשיים-שלושה הפעוט רגיש לאינטונציה המשתנה של ההורה, לכן חשוב להשקיע באופן ההקראה כבר בגיל זה.

בין גילאי שנתיים עד ארבע חלה הקפיצה המשמעותית בהיקף אוצר המילים ואופן ההבנה של הפעוט, לכן כדאי להתאים לו סיפורים אינדיווידואלית לפי האופי שלו.

המגוון אדיר, כמעט בלתי נדלה: החל מסיפורים קלאסיים כ"איה פלוטו", "מיץ פטל" ו"דירה להשכיר", ועד ל"הזחל הרעב", "לילה חשוך אחד", "הגיע זמן לישון", "חרוזים טעימימים" ועוד – העוסקים בהתמודדויות עם מצבים שונים, מהסביבה הקרובה הן הרחוקה של חיי הפעוט.