זוכרים את הספר הראשון שקראתם?

אם אתם קוראים את המילים הללו, זאת אומרת שלמדתם לקרוא. לא משנה בני כמה אתם, התחלתם לקרוא מתישהו. האם זה היה פו הדב? מעשה בחמישה בלונים? ואולי התחלתם כבר במלחמה ושלום?

נמרוד (28) מספר על טרזן |     אלה (25) מספרת על אצבעונית |     סחבק מספרת על העץ הנדיב

טלי מספרת על הפשפוש בזיכרון

הדפים שלפניכם מספרים סיפור: כל אחד והספר והראשון שהוא קרא. ולא, אני לא מתכוונת לספר הראשון שהקריאו לכם, או לספר הראשון שאתם זוכרים שהקריאו לכם.

אני מתכוונת לספר הראשון שקראתם בעצמכם, בזכות יכולת הקריאה שרכשתם. לכל אחד יש זיכרון כלשהו, ואת הזיכרון הזה אני מנסה לזקק.

אני בטוחה שלהיותנו יצורים קוראים יש חשיבות מכרעת בהיותנו יוצרים, אוהבים, מלאי רגש, לומדים, תבוניים וכדומה. יותר מכך, אני רואה בקריאה חוויה אינטימית ש"לוקחת", תסלחו לי, את רוב הפעילויות היומיומיות שאנו עושים.

כמובן שאני לא מטיפה פה לחיים שלמים מתחת לפוך (זה אולי בחלום אחר), אלא מנסה להתקרב למספר רגעים לחוויה האינטימית הזו, הבונה הזו, שהיא הקריאה.

איך מצטרפים לפרויקט?

שלחו אלי קטע מקורי אודות הספר הראשון שקראתם – ואני אפרסם אותו כאן (כמובן במידה שמצאתי אותו מתאים ועומד בתקנון – לשון נקיה וכיו"ב).

פרטו אודות הספר – כיצד הגיע לידיכם, מה היתה התחושה של לקרוא בכוחות עצמכם – ובעצם, כל מה שאתם זוכרים מאותה חוויה, וכיצד היא קשורה (אם בכלל), למה שאתם היום. האם יש לכם עדיין את הספר המקורי? באיזה מצב הוא?

אם אינכם זוכרים את הראשון "פרופר", ספרו לי על הספר הראשון שאתם זוכרים את עצמכם קוראים.

אתם מוזמנים להוסיף שם חלקי ותיאור קצר שלכם, למשל: רועי – צייר ופסיכולוג, יליד 1975. או למשל: שירי ל' – חובבת קריאה מושבעת ורואת חשבון בזמנה הפנוי.