ג'ונתן ספרן פויר וניקול קראוס – ה"בראנג'לינה" של עולם הספרות
ג'ונתן ספרן פויר וניקול קראוס – שניהם נמנים עם הסופרים המצליחים והמרוויחים יותר מתחת לגיל ארבעים. שניהם ממוצא יהודי. ספריהם תורגמו לעשרות שפות והיו לרבי מכר גם בישראל. שניהם משכילים ושניהם זכו בפרסים ספרותיים נחשבים וגרים בברוקלין, ניו יורק. יחד.
בשנת 2004 הם נישאו זה לזו ויש להם היום שני ילדים. בלי שהם שמים לב הם נהפכים למקבילה של "בראנג'לינה" בתחום סלבריטאי הספרות.
הפפארצי כבר מתרוצצים במרץ, העדשות מצקצקות ומקלדות העיתונאים מתקתקות ורועשות. עם זאת שניהם ידועים בצניעותם אותה הם מבקשים להדגיש גם בראיונות עמם.
ג'ונתן ספרן פויר מצדו תורם את הפרסים הכספיים שהוא זוכה בהם לאותם ארגונים המעניקים לו אותם, וניקול קראוס לא נותנת להצלחה המסחררת לבלבל אותה, כאילו היא לא הוגדרה כאחת מבין הסופרים האמריקאים הצעירים הטובים ביותר. אבל בכלל מה שמטלטל אותה באמת, זה להיות אמא.
ניקול קראוס (1974) נולדה אמנם בארה"ב אך את אהבתה ותמיכתה בישראל היא מציגה בגלוי. היא ובעלה בהווה, ג'ונתן (1977), מבקרים בישראל אחת לתקופה (הפעם האחרונה היתה למשך ארבעה חודשים במאי 2010, תחת סיקור נרחב ואוהד של עיתונאים וכותבי טורים ישראלים) כדי באיזשהו מקום לשוב לשורשים, למקום שהם רוצים לשמר כבית חם, ולהכיר לילדיהם את התרבות הזאת, החמה והרועשת, העמוקה ולעיתים גם פולשנית, שכל כך שונה מזו האמריקאית שרק נוגעת בך בקצה העור, מפחדת להגיע עמוק מידי.
כשהתחילה קראוס ללמוד באוניברסיטת סטנפורד היא היתה צעירה בת 18 (התמחתה באנגלית וסיימה בהצטיינות), וכבר אז חברה לסופר זוכה פרס הנובל לספרות, ממוצא יהודי, יוסף ברודסקי. ברודסקי היה לפטרונה הרוחני – בתחום השירה והספרות גם יחד – ולאחר מותו קראוס הפיקה על-אודותיו תכנית לרדיו של הבי.בי.סי. ספרה הראשון, שהפך במהרה לרב-מכר, היה "אדם נכנס לחדר" (2002). לעברית הוא תורגם רק שש שנים אחר כך, ורק לאחר שספרה השני הפך לרב-מכר בישראל, "תולדות האהבה"(2005) שתורגם רק שנה לאחר יציאתו לאור בארה"ב. באוקטובר 2010 קראוס הוציאה את ספרה "בית גדול" שאך תורגם לעברית.
ג'ונתן ספרן פויר, אמנם צעיר מקראוס בשלוש שנים (בן 28 בלבד!) אך מצליח ברמה בין-לאומית לא פחות מבת-זוגו. פויר כמו קראוס כתב הרבה לפני 2002 (היא עסקה בשירה בעיקר והוא בפרוזה) אך גם הוא כמוה התפרסם לראשונה בשנת 2002 עם ספרו הראשון המצליח שהפך לרב-מכר מיידית, "הכל מואר" (תורגם לעברית ב-2004), המגולל את סיפורו של צעיר שיוצא לחפש באוקראינה את האשה שהצילה את סבו מהנאצים.
"קרוב להפליא ורועש להחריד" (תורגם ב-2007) גם הוא נכתב בשנת 2005, בדומה לספרה השני המצליח של קראוס, וגם הוא הפך להצלחה מסחררת, הפורשת את סיפורו הטראגי של ילד אמריקאי ברקע אסון התאומים של ספטמבר 2001.
בשנת 2010 תרגמה כנרת-זמורה ביתן את ספרו האחרון "לאכול בעלי חיים", שנה בסך הכול לאחר שיצא לאור בארה"ב. ספר זה, הראשון (ולדברי פויר, גם האחרון) שאיננו רומן אלא עוסק במסע, מתעד את חיפושו של פויר ברחבי ארה"ב אחר התשובה האם להיהפך לצמחוני או לא. באופן מעניין ספר זה הגביר עוד יותר את ההכרה בפויר ואת תהילתו, כמו גם את הביקורת כלפיו. הוא התראיין רבות על-אודות הספר, המניעים לכתיבתו ועל-אודות צמחונות בכלל, ומסתמן כי הקריאה לוויתור על אכילת בעלי חיים הדהדה במעריציו ועוד מהדהדת בקוראים חדשים, שאולי אף יהפכו למעריצים חדשים.