עיתונאי שכותב ספר לא נתפס כתופעה חריגה. בכתיבת ספר ממשיך העיתונאי לבטא עצמו ועיסוקו באמצעות מדיום אחר. מעיתון מודפס לספר עם כריכה רכה או קשה. כתיבת ספר מזכה את העיתונאי בקרדיט המחמיא, עיתונאי וסופר, למרות שזהו הספר הראשון פרי עטו.

היום לא צריכים להתאמץ יותר מדי כדי לקבל תארים פיקטיביים שאולי תורמים למוניטין אך לא בהכרח משקפים מציאות אמת. לאחר שנים רבות של כתיבה עיתונאית, שלה סגנון וגוון מיוחדים, העיתונאי לוקח את הסגנון העיתונאי אל תוך הכתיבה הספרותית והתוצאה לא בדיוק מלהיבה ומעוררת.

אנו רוכשים ספרים כדי ליהנות מכתיבה אחרת ולא עיתונאית. את המוצר הזה יש לנו כל יום ולפעמים גם בחינם, מודפס או באתרי האינטרנט. ענת טל שיר, כותבת הספר "אם אשכחך", ראויה לתואר סופרת, למרות שזהו לה ספרה הראשון.

לאחר שנים רבות של כתיבה עיתונאית משובחת, מקצועית ומעניינת במיוחד, לא מצאתי בספר הזה שקראתי אותו בהנאה מרובה סממנים ועקבות שיש בהם להסגיר את עיסוקה העיתונאי של טל שיר, מזה שנות דור.

עלילת הספר מתמקדת בסיפור אהבה בין גבר ערבי, אליאס, לאישה יהודייה, ליילה. לכאורה, סיפור בנאלי על עוד קשר רומנטי סוחף, חריג ומחתרתי, שמתחיל בתקופת המנדט הבריטי, בין ערבי נוצרי יליד ירושלים המזרחית לבין יהודיה תושבת ירושלים המערבית. הרומאן החשאי נקטע בעקבות מלחמת השחרור ומתחדש לאחר תוצאות מלחמת ששת הימים.

בכישרון רב ובשפה עשירה וקולחת מצליחה הסופרת להכניס את הקורא לנבכי התקופה וללמד אותנו פרק חשוב בהיסטוריה היהודית הארץ ישראלית, באמצעות מערכת יחסים סבוכה ואסורה לפי אמות המידה המקובלות על החברה הישראלית והערבית.

השיטוט בסמטאות העיר העתיקה ובשכונות המערביות של ירושלים, תוך תיאור אותנטי של הדמויות המככבות בספר, יוצר מארג משכנע שגורם למי שהתגורר בירושלים במשך שנים ועזב אותה, להתחבר מחדש לעיר המיוחדת המושתתת על פסיפס אנושי ותרבותי רצוף ניגודים ופערים שלא ניתנים לגישור.

ענת טל שיר, ילידת ירושלים, יודעת על מה היא כותבת. היא חיה את העיר שריחותיה, מנהגיה ואורחותיה התרבותיים והפוליטיים, שימשו לה כהשראה לכתיבת הרומן, שיכול היה להתרחש בין כתליה וגבולותיה של עיר אחרת בישראל, אך לא באותן עוצמות שרק עם כמו ירושלים יכולה לייצר.

קשרים רומנטיים ומיסוד מערכות יחסים בין ערבים ליהודים אינם חדשה מרעישה. שתי החברות שנמצאות בעימות פוליטי, אתני ותרבותי מסרבות להשלים עם זוגיות מעורבת שיוצאת בהתרסה כנגד האתוס הקיים בשני המחנות.

העובדה שהיהודים והערבים חיים באותה טריטוריה, נפגשים במקומות עבודה, לומדים יחד ואפילו עושים עסקים משותפים, יוצרת את הקרקע והתנאים המתאימים ליצירת קשרים אישיים ורומנטיים. לרוע מזלם של הזוגות המעורבים, החברה שממנה יצאו ואליה הם משתייכים מפנה את עורפה לקשר מסוג זה ולא תומכת בו.

זוג מעורב שיוצא כנגד המסורת הנהוגה, עלול לגזור את דינו להרחקה ונידוי ממעגל משפחתו הגרעינית ומסביבתו החברתית. הערבי באשר הוא, לעולם יחשב כאויב ועם אויב לא מתחתנים ובטח לא מביאים צאצאים מעורבים.

המיוחד בסיפור האהבה כעולה מהספר "אם אשכחך" שחרף הניתוק שנכפה על אליאס וליילה, כתוצאה ממלחמת השחרור הם שמרו אמונים אחד לשני.

הם נאלצו לתמרן את חייהם במסתור, במחתרת ותוך כדי תנועה במעגל של מניפולציות וסיפורי כיסוי כדי שסיפור אהבתם לא יחשף בפני מי  שלא צריך לדעת ועלול לסכל את תוכניותיהם לעתיד.

אליאס אמנם נישא בשידוך לאחרת והוליד לה 3 ילדים. אהבה של ממש לא היתה בתוך הזוגיות החדשה שנכפתה עליו בלחץ המשפחה. ליילה שלא נישאה לאחר היתה כל עולמו. האמונה בצדקת דרכו ורגשותיו גרמה לו להיפרד מאשתו לטובת ליילה.

אכן, סיפור אנושי מרתק ומרגש שבא לעולם בתקופה של מתיחות פוליטית ואלימות קיצונית ביחסים בין שתי התרבויות, הערבית והיהודית.

יש בסיפור המיוחד של אליאס וליילה כדי להאיר את הצד האנושי והרגשי, שיש בו אולי, לפתוח צוהר של תקווה לעתיד אחר בין שתי התרבויות היריבות, שבני עמם שואפים לקץ הסכסוך ועלייה על מסלול של נורמאליות .

"אם אשכחך", מאת: ענת טלשיר, בהוצאת זמורה ביתן, 495 עמודים.

קיראו עוד: ביקורת ספרות