סודות של חסד – מסע בין אנשים טובים
23 באפריל 2012 – 14:50 | אין תגובות

לקראת החגים הטלפונים הניידים מוצפים בבקשות תרומה לנזקקים. יש מאיתנו שנענים ויש שדוחים את הבקשה. אמצעי התקשורת מדווחים בהרחבה על פעילות ההתרמה וההתנדבות של עמותות וארגוני צדקה וחסד. ברשתות השיווק מציעים ללקוחות לתרום מוצרי יסוד …

קרא עוד »
ספרות

סופרים

ביקורת ספרות

ספרי ילדים

ספרים מומלצים

ראשי » ביקורת ספרות, סופרים, ספרות, ספרי ילדים, ספרים

הילד שאהב לאכול ספרים – לאכול אותו!

פורסם על ידי admin ב 24 באוקטובר 2010 – 15:40תגובה אחת

הספר שאהב לאכול ספרים - לאכול אותו!טלי קורל קוראת את "הילד שאהב לאכול ספרים" של אוליבר ג'פרס ושואלת למי הוא מיועד. טעים לה.

הילד שאהב לאכול ספרים / אוליבר ג'פרס

The incredible book eating boy

מאנגלית: תמי קרמר

2009, הוצאת כתר ספרים

אוליבר ג'פרס, מאייר אירי מוכשר ללא ספק, בשלושים ושלוש שנות חייו כבר הספיק לזכות בעולם להצלח אדירה. מה זה אדירה. הקוריקולום ויטה הצנוע שלו כולל קליינטים עלומים כמו אורנג' אנגלייה, סוני, סטארבאקס, טיימס האירי, הגארדיאן והטלגרף. הילד שאהב לאכול ספרים, ובשפת המקור – The incredible book eating boy, ספרו השלישי לילדים, יצא לאור באירלנד בשנת 2006 וזכה בפרס לספר הילדים הטוב ביותר של השנה. שנתיים מאוחר יותר ג'פרס נכלל ברשימת 'מאיירי הספרים החדשים הטובים ביותר' של מגזין טיימס.

כשאני אוחזת בספרו של ג'פרס בידיי, מדפדפת וקוראת בו, אני עוברת מעין תהליך – יש בי סקרנות כמובן, כלפי עלילה: משיכה, התעניינות והנאה. בדקות הקרובות מתרחשת ספיגה של הרעיון, הפשוט למדי: הסופר לועג באופן ברור, או בעצם משתמש בביקורת שהפכה כבר לנוסחה שבלונית במידת מה, לאותה אובססיה של אנשים לספרים ולנטייתם "לאכול" ו"לבלוע" אותם מבלי להבינם. ואז מתגבשת במהירות עוד השגה – זהו מסר למבוגרים, לא לילדים. בתור קוראת-עוברת-אורח בוגרת, אני שואלת את עצמי האם הסיפור הזה בכלל מיועד לילדים, או שהוא מיועד לאותם מבוגרים אליהם ג'פרס מכוון את ביקורתו. האיורים, לעומת זה – שכל כך קוסמים, מרתקים, ציניים ובעלי משמעויות כפולות או סימבוליות לעיניים שלנו, עיניים בוגרות שיכולות להבין מבין הקווים – עבור ילדים יכולים להראות קודרים, עמוסים ומבלבלים. אבל אז – אז עוברת בי תחושה משונה. והנה תוקפת אותי ההשגה הנוספת, או שיש לומר בימינו – השנקל נופל.

לצערי או לשמחתי לא גדלתי על הצבעים העזים הזועקים מספרי  דורה או המועדון של מיקי מאוס. צבעוניות האיורים של מיץ פטל אמנם אנרכית, אבל הציורים עצמם שמרניים למדי, ואין בהם, כמובן, שום תחושה מפוקסלת. הם טירוף של אצבעות אדם על הנייר, ולא על המקלדת. לא גדלתי על רקע האינטרנט כמובן מאליו ולא על שפע תוכניות ריאליטי. בילדותי הלא רחוקה הפורמט טרם הומצא כלל. גדלתי בצמוד לפתיחתו של ערוץ 6, הערוץ היחידי לילדים מלבד הערוץ הראשון שכלל שידורים עבורם -  כשהיום היצע ערוצי הילדים מתרחב בהתמדה.

מודל לגיטימי

אז פתאום אני מבינה, שרגע, אולי העיניים שלהם והמוח שלהם רגילים לאינטנסיביות הזאת, לעומס ועודף הגירויים, לאנימציה פרועה ולפונט מתחלף בכל עמוד. או פריים. לציניות ולרעיונות שפעם נחשבו תחומים בממלכת המבוגרים בלבד. ובכלל נראה עכשיו שאיוריו של ג'פרס לא מוגזמים כלל. מינימליסטיים אפילו. או-אז אני קולטת את היהירות שלי שבלנסות לכפות את הפסיכולוגיה שלי כילדה שגדלה כשהקשקושים הגסים על הפוגים נחשבו חתרניים ממש, על ילדים שבשבילם הפריצות והמסרים בשנקל הם מודל לגיטימי לכל דבר.

הצצה לספר באתר הסופר (לא למאכל)

ג'פרס מתאר בקווים ייחודיים, בשימוש בטכניקה של מדיה מעורבת, את הגרגרנות שלנו לתוצאות מיידיות. לאכול ספר ולהחכים ממנו כאן ועכשיו. לא אחר כך, לא עוד שנה, ובטח שלא עשר שנים. לא פלא שהילדים שלנו רוצים להיות מפורסמים ומצליחים ברגע אחד. מה איתנו? האם התיישבנו לרגע אחד על מנת לקרוא, לעכל, לחשוב, להרהר, לפני שהתחלנו לבלוס? לפני שמילאנו את הספריות והארונות שלנו במפלי ספרים שלא נקרא אפילו את מחציתם?  מי שטוב לו עם כאב הבטן לא מרגיש שמשהו לא בסדר. אנו מאביסים את גופנו בכל כך הרבה ידע עד שאנחנו לא מזהים את קריאות מצוקתו – שהוא בעומס וכבר הפסיק לעכל.

רק לטעום

אולי בימים כאלה, והנה הסנטימנטליות הערכית מתגנבת לה – ראוי באמת שיקראו הילדים מילה או שתיים – על טיבה של הקריאה עצמה. כן, על הדפים הכרוכים המוזרים הללו שלא באים מהטלוויזיה או מהמחשב. אז אולי הם עדיין לא מבינים מה זה אומר להגזים בצריכת ספרים מתוך התפארות בורגנית מתייהרת, ואין להם שמץ של מושג סגלגל למה לאכול יותר מידי ספרים יכול להיות מסוכן באמת. הרי זה בגדר מאורע קוסמי נדיר כמעט אם הם "אוכלים" ולו ספר אחד. אחרי שיקראו על הילד שאהב לאכול ספרים, מי יודע, אולי ירצו לנסות בעצמם. מילה אחת, רק לטעום.

מאת: טלי קורל

תגובות »

השאר את תגובתך!

הוסף את תגובתך, או טראקבק מאתרך. באפשרותך גם עקוב אחרי תגובות אלו דרך RSS.

תהיה נחמד. תהיה נקי. תשאר קשור לנושא. בלי ספאם.

באפשרותך להשתמש בתגיות:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>