העולם המודרני עשיר ועמוס בסמלים – פונטיים, שמיעתיים, ויזואליים, רגשיים. בכל מקום שנפנה אנו מוקפים במסרים תקשורתיים, בפרסומות בטריגרים לרגשות ולרצונות. איפה נכנסת הקריאה?

אתרי אינטרנט, הטלוויזיה, הקולנוע ועולם הפרסום בכללו מקיימים קשר תמידי עם עולם הספר – גם מי מאיתנו שלא קוראים כלל או קוראים לעיתים רחוקות, מודעים לרבי-המכר, לספרים הפופולריים ביותר ואלו שמעוררים את העניין הרב ביותר או הדיון התקשורתי האינטינסיבי ביותר. קיראו כאן על ספרים מומלצים.

רבי-מכר עומדים כמוצר לכשעצמו, יחד עם מוצרים אחרים אותם אנו צורכים כחלק אינטרגלי בחיינו – ואולם מוצר זה, כשמו כן הוא, מעיד על תעשייה שלמה מאחוריו ולאו דווקא על איכותו.

קריאה בספרים שמיוצרים מתוך אינטרס להיות רבי-מכר יש בה מן הפאסיביות המנטלית והפרוזאיות, אך אולי על רקע תרבות המוצפת מסרים מהירים וקצרים, קריאה כזו היא בגדר בנאליות הכרחית?

האינטרנט והרשתות החברתיות הוירטואליות מקדמות ומנציחות חוסר-סבלנות ותפוקה מיידית על רקע אינטראקציות אינטנסיביות. אתרי שיתוף הקבצים ברשת, גם הם מעניקים את התחושה של תגמול מאוד מהיר על זמן המתנה מאוד נמוך.

לכן באופן טבעי, אם אנחנו לומדים שאין טעם ב"בזבוז" זמן על תקשורת אנושית, למה שנבזבז או נשקיע את זמננו בקריאה – פעילות שדורשת יוזמה, התמדה, רצינות וראש פתוח?

ואכן מחקרים מהעשורים האחרונים מראים כי דווקא במדינות מפותחות, בעלות אוריינות גבוהה בקרב רוב האוכלוסייה, יש נטייה לפיתוח מה שמכנים "אנאלפבתיות משנית" – ליקויים חלקיים ביכולות הקריאה והכתיבה שלנו, פשוט משום שהתרבות דוחקת את הפלטפורמות לשימוש בהן הצידה מאיתנו.

אז נכון, אמרנו שיש רבי-מכר וגם לא נשכח את המגזינים הפופולריים והעיתונים היומיים. אך מול אלה, רובנו מפחיתים בשימוש אף בהם, מתוך העדפה לביטוי וקריאה במסרים מיידיים, ברשת או בסלולרי.

אותם המחקרים מעלים למעשה את ההשערה כי ילדים, צעירים ואף בוגרים הגדלים ומתפתחים בעולם כזה של מסרים מיידיים, מאבדים את היכולות הבסיסיות לתקשורת מורכבת יותר ולהתמודדות עם מסרים רב-רבדיים. קיראו עוד על ספרי ילדים.

אין כמעט ויכוח על חשיבות הקניית יכולות אורייניות – של קריאה ושל כתיבה – החל מגיל צעיר.

ילד שלומד לקרוא שירים וסיפורים מתוך ספרים, תוך התנסות בכתיבה, מעשיר את אוצר המילים שלו, את יכולת החשיבה המופשטת (דימויים, אנלוגיות, צורות) והפרקטית (שיח על פעולות, יחסים בין-אנושיים, התחשבות ברגשות האחר) ומקבל כלים לתרגום מחשבותיו למגוון רחב של אופנים; כלים הכרחיים להשתלבות בחברה המודרנית המערבית.

בחברה זו, מי שחסר יכולות אוריינות בסיסיות – לא יכול להשתלב כלל. אדם ללא נסיון בקריאה איננו יכול לנהוג, להבין פרסומות, לקרוא מכתבים, כתוביות תרגום, הנחיות ורכיבים על מוצרי-בסיס, ובטח שלא ללמוד במוסד אקדמאי המניח מראש יכולת קריאה.

העולם המערבי הוא עולם טקסטואלי – מי שאיננו בעל יכולות קריאה עולם כזה יהיה זר לו: העצמים הנושאים כתובות, אבחנות והכוונות נהפכים לבליל של סמלים סתומים המביאים לתחושה של חוסר התמצאות, זרות ובדידות.

ערכה של קריאת ספרים בפרט מתבטאת ומתוגמלת במערך היחסים האנושיים בעולם החברתי: בכל מקום בחיינו אנו מותירים חותם, את הרושם של מי שאנחנו.

קריאת ספרים ורכישת ידע הינם דרך אחת מיני כמה לעיצוב אופיינו והרחבת יכולות תפישתנו את החיים. ככל שאנו צוברים יותר נסיון בקריאה של ספרות, סיפורת וכן שירה, כך מתרחב העולם המילולי והרגשי שלנו, באמצעות ההזדהות והכרתם של עולמות שונים, עמוקים ומורכבים.

עם המטען הזה אנו מתבטאים במצבים פשוטים ומורכבים גם יחד – עם חברינו והורינו, בני זוגנו לחיים, בבית הספר, באוניברסיטה, בראיונות קבלה לעבודה או לימודים, בכתיבת עבודות, בהתנהלות מול קרובים או בכירים מעלינו ובעולם החברתי בכלל.

התנסות בקריאה הינה דרך יצירתית להעשרת יכולות השיווק העצמי שלנו – במקרים רבים, אדם בעל נסיון עשיר בקריאת ספרים ובלמידה הוא גם בעל יכולות תקשורת גבוהות יותר, בעל יוזמה, יצירתיות ויכולת לחבר בין ידע על עניינים אקטואליים ואינטלקטוליים לבין סיטואציות יומיומיות – ואדם כזה מותיר חותם בולט וייחודי למול מי שחסר את התכונות הללו, שהינן לא רק טבעיות כי אם נרכשות על ידי מידה בריאה של קריאת ספרים.

חולים על אינטרנט? למה שלא תקראו על הזמנת ספרים באינטרנט?

נושמים ספרות במקום ספרים ומעוניינים להפוך את זה למקצוע? קיראו על לימודי ספרות באוניברסיטה בכתבה שלפניכם – מה הם כוללים, למי הם מתאימים, מהם תנאי הקבלה ועוד.

אוהבי הספרות בינינו מתחלקים בהערכה גסה לכמה סוגים מובחנים:

הסוג הנהנה מקריאה של ספרות יפה;

הסוג הנהנה מביקורת אינטלקטואלית מתוך מעקב אחר מגמות המחקר הספרותיות האחרונות, קריאה עקבית של מדורי ביקורת הספרות, הגות ואנליזה משולבת של סגנונות, לשונות, מגמות וביוגרפיות יוצרים

וסוג נוסף הכותב – כותב ספרות, שירה, מחזות וביקורות – במשיכות קולמוס נגועות בקלאסיקה ושמרנות, או בפוסט מודרניזם ודה-קונסטרוקטיביזם.

יש מקום לכולם

האקדמיה מציעה מקום לכולם גם יחד: מסלולי הספרות באוניברסיטאות והמכללות בארץ כוללים תת תחומים רבים והתמחויות מגוונות.

האקדמיות בארץ מציעות לימודי ספרות במסלולי ספרות עולם (דהיינו ספרות מתורגמת), ספרות עברית קלאסית ויידית לצד ישראלית חדשה, לימודי ספרות משווה, ספרות קאנונית, ספרות מערבית, לימודי כתיבה יצירתית, עיתונאות, עריכה ספרותית, לימודי תעודה בהתמחות בספרות לילדים או לבוגרים וכן מסלולים משולבים במדעי הרוח והתמקדויות נוספות.

דרך מרתקת ללמוד ספרות היא בלימודי ספרות משווה. לימודי ספרות משווה נלמדים באקדמיות ספורות בלבד, כשהעיקרית שבהן היא אוניברסיטת בר אילן ומלבדה גם האוניברסיטה העברית בירושלים. שתיהן אוניברסיטאות יוקרתיות המציעות רמה גבוהה ותוכן רב-גוני.

לימודי ספרות משווה לתואר ראשון (שלוש שנים) מתקיימים במסלולים מורחב, ראשי או משני, וכוללים התייחסויות לעולם הרוח על כל גווניו – מהמוסיקה, האמנות והקולנוע עד ללשון, לימודי מגדר, תרבות ומאגיה, במנסרת הפילוסופיה וההיסטוריה.

תנאי הקבלה לחוג לספרות

תנאי הקבלה הם בגרות בממוצע 80 לפחות ופסיכומטרי  500/550 או ממוצע בגרות 95 ומעלה וציון גבוה במבחן אמי"ר (לפטור באנגלית). קורסים לדוגמא כוללים בחינה וביקורת של התפתחות האפוס, מוטיב גיבורים וסמלים דתיים בספרות עולם, כתיבת נשים ועוד.

אופן אחר ללמוד ספרות עולם הוא בנוסף ללימודי בלשנות. החוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון ידוע בשל רמתו הגבוהה ולצד לימודי תואר בספרות עברית הוא מציע לימודי ספרות זרה משולבים בלימודי בלשנות.

כדי להתקבל ללימודי ספרות אנגלית ובלשנות על המועמד להיות בעל ציון פסיכומטרי 550 לפחות וציון 90 לפחות בבגרות באנגלית או 120 בפרק האנגלית בפסיכומטרי ו-220 בבחינת אמי"ר.

מה לומדים?

במחלקה לספרויות זרות ובלשנות הלימודים מתנהלים באנגלית בלבד ומתמקדים במסורת הספרותית של ארה"ב ובריטניה, ובנוסף כוללים סדנת כתיבה באנגלית. קורסים לדוגמא מתייחסים לשירה בריטית ואירית, קומדיה ומחאה שייקספירית, הרומן באפריקה, הקורא בטקסט, ביקורת אודות תיאוריות גזע, ספרות מעבר ללאום ועוד.

הקורסים בבלשנות כוללים מדעים קוגניטיביים (נוירו-בלשנות ועיבוד שפתי), תחביר, מושגים ותיאוריות בלשניות, תמורות לוקטיביות, בלשנות אנתרופולוגית ועוד.

אוניברסיטת בן גוריון גם מציעה כאמור לימודי ספרות עברית שנכרך בהם סטטוס גבוה למדי, כשבמחלקה מלמדים גדולי הסופרים כיום כמו חיים באר, עמוס עוז ופופולריים כאתגר קרת ואורלי קסטל בלום ורבים אחרים. כמו מחלקות אחרות לספרות גם כאן המחלקה מוציאה לאור כתב עת ייחודי לביטוי יצירתי ומחקרי עבור התלמידים.

קורסים לדוגמא כוללים ספרות עממית, יצירת משה אבן עזרא, ביאליק, לאה גולדברג, חז"ל, ספרות העלייה השנייה, מאגיה יהודית, סאטירה עברית, שירה פלסטינית, ספרות יידיש, ספרדית-יהודית וקורסים רבים אחרים. על מנת להתקבל למחלקה יש להיות בעל ציון סכם 450 או פסיכומטרי 430 וציון 80 לפחות במקצועות הספרות וההבעה.

בכל אוניברסיטה שמציעה לימודי ספרות תמצאו גם סדנאות ומסלולים לכתיבה יוצרת. קבלה אליהם מותנית בהגשת תיק עבודות. אם אתם חושבים ללמוד ספרות, פשפשו במגירה ובדקו אם אתם מתאימים למסלולי הכתיבה היוצרת, מכיוון שהם מעניקים המון ללומדים בהם.

אוניברסיטת תל אביב – הכל קורא בה

ידוע לכולם, כי אוניברסיטת תל אביב מתהדרת בחוג המוביל לספרות. מדוע? כי זו תל אביב, וכרגיל, הכל קורה בה והכל קורא בה.

בראש החוג תמיד עומדת אישיות ספרותית מפורסמת, החל ממנחם פרי ועד למיכאל גלוזמן, וצוות ההוראה מורכב מיוצרים פוריים ומרצים בעלי שם. אם ברצונכם להיטמע בזירה הספרותית ולא רק ללמוד עליה, תל אביב צריכה להיות העדיפות הראשונה שלכם.

לימודי הספרות מקנים את הכלים לבוגריהם להשתלב בתחומי ההוראה, העיתונאות, העריכה הספרותית ובתחומי המחקר, התקשורת בכללה והיצירה.