מדע בדיוני – מתי הז'אנר נולד? מי פרץ (או פרצה) את הדרך הלא סלולה הזו, ולאן היא מובילה? טלי קורל מחפשת את שורשי המדע הבדיוני בספרות.

מאת: טלי קורל.

לא שורשי הרוע – אלא שורשי העונג

יש שמתארכים את הולדתה של סוגת המדע הבדיוני כבר בעת העתיקה, אחרים מכריזים על ראשיתה היכנשהו בימי הביניים המאוחרים עם יצירות כמו סומניום (1630) של האסטרונום יוהנס קפלר, שנחשבת יצירת המדע הבדיוני הראשונה, שלמרבה האירוניה נכתבה ככזו כדי להמנע מסנקציות חמורות של הכנסייה;  ואחרים מבחינים בתחילתה במאה השמונה עשרה ביצירות סאטיריות כמו מסעות גוליבר (1726) של ג'ונתן סוויפט או מיקרומגס (1752) של וולטר. אחרים יאמרו בוודאי שהז'אנר נולד כתחום מובחן של ממש במאה התשע-עשרה עם הופעתן של יצירות כגון "מלחמת העולמות" ו"מכונת הזמן" של ה.ג'.וולס הנודע והמוערץ.

ובוודאי אי אפשר להתעלם מההערצה המוצדקת לאייזק אסימוב שהמציא ושכלל את התת-סוג הרובוטי טנולוגי בתוך עולם המד"ב והתחיל את כתיבתו הפורה בשנות ה40 של המאה ה-20 עם יצירות המעלות שאלות חברתיות גורליות כמו "עד לכוכבים, “שקיעה" ו"השאלה האחרונה" שהשפיעו על יוצרים מאוחרים יותר כמו דאגלס אדאמס ויצירתו "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה "כשספר ראשון של הסדרה יצא לאור בשנת 1979 בעקבות תסכיתי הרדיו.

עצם ההגדרה של יצירה נתונה כמדע-בדיוני היא סוגיה שנויה במחלוקת: את 1984 יגדירו חלק מהקוראים והמבקרים כ"מדע בדיוני רך", תת-סוג המתאר אוטופיות או דיסטופיות המפרטות את מצבה העתידי של האנושות מבחינה חברתית בעיקר ומעט מהבחינה הטכנולוגית. אחרים יגדירו את הספר כ"הסטוריה חלופית" שכן הוא מתייחס לתקופה שעבורנו היא עבר שיכול היה להתרחש אבל לא קרה. ואילו אחרים יתייחסו לסיפור כאל נובלה פילוסופית-סוציולוגית המתריעה מפני נזקיה האפשריים של חברה פוליטית קיצונית שבה הכוח מרוכז בידי מעטים.

כשמרי שלי כתבה את "פרנקנשטיין או פרומתאוס המודרני" בשנת 1818, סביר מאוד להניח שגילויים כבירים בתחום החשמל באותה תקופה היו אלה שהשפיעו על עיצובה את דמות המפלצת הנולדת באופן חשמלי מתוך המוות של האחרים. וזאת מדוע? בשנת 1780 אנטומאי איטלקי בשם גלוואני מצא את "החשמל החייתי", שלגביו פרסם מאמר 11 שנים מאוחר יותר, ובו תיאר את גילוי הזרם החשמלי, שנגלה לפניו כשערך ניסוי בצפרדע מתה שרגלה קרטעה בתגובת מגע של מתכות ושל הפעלת חשמל סטטי.

בסופה של אותה מאה, “גילוי" חדש נחשף לציבור, והפעם בתחום האסטרונומיה: בשנת 1877 האסטרונום שיאפרלי טעה לחשוב עקב תצפית אסטרונומית ייחודית שבמאדים קיימות תעלות שעל פי האמונה נחצבו באופן מלאכותי – כלומר על ידי יצורים חיים. 17 שנים לאחר מכן האסטרונום לוול דיווח גם כן על הימצאות תעלות, והפעם באמצעות ציוד משוכלל יותר. במשך שנים נחשב כי במאדים קיימים חיים ומאגרי מים. באותה תקופה ממש, בשנת 1898, פרסם וולס את ספרו האלמותי "מלחמת העולמות" המתאר פלישת יצורים ממאדים התוקפים את בני האדם בנשק כימי וכובשים את אנגליה. סיפורו נולד מתוך התחושה הכללית שאכן יכול להיווצר קשר כלשהו עם תושבי מאדים, וספרים המושפעים מרעיון זה באו אחר כך בהמוניהם.

מבט רחב על ספרות מד"ב

המשותף ליצירות המדע הבדיוני הוא הביקורת הארסית של כולם כלפי חולשות המין האנושי. וולס תקף את הקולוניאליזם, סוויפט את היהירות המדעית, וולטר את הדת הממוסדת, שלי את החלוקה למעמדות ואליטיזם, ויליאם גיבסון את הסכנות שבשוק החופשי ובטכנולוגיה  (“נוירומנסר”, 1984, שכנראה השפיע על סרטים מודרניים כמו "קוד מסוכן" ואחרים) ועוד ועוד. האחרון הושפע לטענת הסופר מסרט המד"ב "הבריחה מניו-יורק" (1981) שהוא עצמו נכתב בעת פרשת ווטרגייט שהכפישה את הנשיא ניקסון. זוהי דוגמא כיצד בעיות חברתיות, ספרות מד"ב ביקורתית  וקולנוע מד"ב פוליטי למעשה שלובים זה בזה במעגל המזין את עצמו.

האם יש סיכוי למד"ב מצליח בעברית?

בניגוד לתחושה הרווחת, הרבה ספרים נכתבו בז'אנר בעברית, אמנם תפוצתם מעטה ורובם נשכחים. קהילת מד"ב ופנטזיה של אתר נענע ריכזה רשימה של ספרים, בהם אפשר אפילו למצוא את אלטנוילנד של הרצל, את עמוס עוז, אופיר טושה גופלה ואלונה קמחי.  להצליח בארץ בקנה מידה של חו"ל זה כבר סיפור אחר – כי אולי אנחנו אוהבים לכתוב מד"ב בעברית, אבל פחות אוהבים לקנות אותו. אנחנו כמובן אופטימיים.

קיראו באתר:

ספרות מתורגמת | ספרים באינטרנט | ספרים משומשים | שירה עברית