חוטי המשפטים של היצירה :טוב נגד רוח הצפון" של דניאל גלטאואר, מתחברים למארג מופלא של הזדהות מיידית ועמוקה, פרוזאית אך מהפנטת וממכרת. טלי קורל מתכתבת ומסתמסת עד אובדן חודשים.

מאת: טלי קורל

לאורך המסע, גם כשהוא צפוי, פסיעה אחר פסיעה, בעומק כה ברור, בשלג כה לבן, במפגש העקב עם הצינה – לאט ובוטח, מבלי להרגיש – הפרוזאיות הנעימה של ימי האביב מתהדקת ברוחות קרות והופכת פיוטית וכובשת. האם אמנם ביטויי חיבה אלקטרוניים יכולים להיות פיוטיים? בימים שבהם תיבות הדואר האלקטרוני מתהדרות בנפח אינסופי, שגדל לכאורה כמו היקום, מהו באמת הנפח המוקצה בהן לאהבה?

בין צג המחשב לפעימות הלב

טוב גם לי | עטיפת הספר: יח"צ

בחלוף הזמן והמרחב – השניות, הדקות, העמודים, המיילים, האותיות המרכיבות את המשפטים הקצרים והארוכים – הסימנים המוסכמים שמפיקות האצבעות מן המקלדת נפלטים על הצג וצוללים לאיברינו הפנימיים. שוקעים כמו עוגן פלדה כבד מכפי שאותם סימנים יכולים לתאר. עבור אמה וליאו, זהו צג המחשב. עבור הקוראים אלו דפי הספר שמחליפים את זה זה בדהרה, כמעט מהר מידי. כפעימות לב.

לרוח הצפון תפקיד דרמטי הייחודי רק לה – היא המבשרת את בוא הקרה ואת המעבר בין העונות. היא שהחלטית, והיא מורגשת. היא שקשה לחמוק מפניה. אך למרות המוטיב הגלוי בעלילה, הרוח איננה באמת מצליחה לצנן את הלהט ולו במעט. התווים, הסמלים, הצורות שנטולות כל משמעות ללא צירופן, זועקים באלפי גוונים ורגשות, בכל טמפרטורה שמקציבות העונות – גם הבנאליים שבהם. והאצבעות מדפדפות ומלטפות, מותירות עקבות דקיקות אך מסגירות של זיעה.

אמי רוטנר רותמת את מירב מאמציה  – או אולי להיפך, יש יגידו שבאותנטיות קלילה? – להיראות אשה חזקה, בעלת דעה, עצמאית, משוחררת ומודרנית. היא בזה להגדרות צרות, מסוגרות, "מוסרניות", של חיי נישואין, של זוגיות, של אהבה, של רגשות, בגידה והתמסרות. מבחינתה היא מעבר לכל אלה, ומעשיה חפים מאשמה מוסרית. היא איננה חבה דין וחשבון לאיש, ואיננה מצפה זאת מאיש כלפיה – אך מילותיה, וביניהן דווקא אלה שנעלמות, רומזות על מציאות פנימית אחרת: פגיעה, לעיתים נואשת, מזדקקת, מלאת תשוקה. אמי רוצה הכל ולא כלום, והיא רוצה לחוש באותה טוטאליות כלפיה – במלוא העוצמה שמילים יכולות להעביר.

גלימת המצפון של טלי

אי-אפשר שלא להרגיש שליאו לייקה, בטוח בעצמו, ישיר ואינטיליגנטי, הוא זה שעוטה את גלימת המצפון, ומנסה בהדרגה, בקושי רב, להכניס את בת-שיחו תחתיה. האם דניאל גלטאואר מאמין שכך נראית האשה המודרנית? שחצנית ופזיזה, אימפולסיבית ורגשנית? בעלת נכות אמוציונלית המוסתרת בקפידה תחת חוסן אידיאולוגי נפוח אך חלול? או האם אני, הקוראת המופתעת, פזיזה מידי בשיפוטי, ממהרת להשליך בברוטאליות את גלימת המצפון? וליאו, שרגשותיו שלו מסנוורים את עיניו ומכשילים את צעדיו, נע ונד בין קבלה מוחלטת לבין עקיצות מוסריות – ומסרבל עוד יותר את ההפרדה החברתית הדיכוטומית בין התפקידים המגדריים. קלישאות המינים מתערבלות כשליאו מגלם מחשבות "נשיות" ואילו אמי את ה"גבריות", וכשאלו הופכים לאלו – הדיכוטומיה דוהה ונעלמת, כמו אביב, והדברים נהפכים ברורים וחונקים כמו קיץ.

מה קורה לאותם אנשים צעירים, נורמליים עד כאב, כשהם מבינים שהצורך היוקד לכתוב זה לזו הוא "כמו לנשק, רק לא בשפתיים"? מה קורה כשהמילים הופכות ללבה מתפרצת, אשר כווה את כל אשר נקרה בדרכה, מותירה עורות חרוכים, פצעים פתוחים, פיות רושפים, נשימות כבדות, לבבות בועטים, איברים מחושמלים מכאב? מותירה את בני האדם אנושיים עד-זרא, נואשים למגע, לריח ולטעם שמילים אינן יכולות להחזיק בתוכן, לתחושות שאין בכוחן לאצור? ומה קורה כשהרגשות נוטשים את הצג? כשכל החומות נגד רוח הצפון קורסות בזו אחר זו?

טוב נגד רוח הצפון/ דניאל גלטאואר
Gut Gegen Nordwind
Daniel Glattauer, 2006
מגרמנית – דפנה עמית
2010, כתר ספרים

רוצים עוד? ביקורת ספרות | ספרים | ספרי ילדים

אז מה אתם יודעים על צומת ספרים? מדובר ברשת חנויות ספרים אשר מפעילה גם חנות מקוונת. המותג הביא עימו קונטרה לא פשוטה עבור סטימצקי, שנראה ששלטה בכיפה עד אז.

ההצלחה

"צומת ספרים" הוקמה רשמית בשנת 2002, כמיזוג של שתי חברות קטנות יותר. לחנות מעל ל-90 סניפים, מדן ועד אילת, כאשר חנות הדגל שלה יושבת בתל אביב, בדיזינגוף סנטר. במקביל, החנות המקוונת מוכרת ספרים באינטרנט ובהצלחה לא מעטה.

החנות

בעוד בכל חנות רגילה תמצאו מוכר/ת, ערימות, מדפים וסולמות, חנות הדגל מסודרת בתור ספריה, עם פינות קריאה ומנורות קריאה ירוקות (נשבעת שהן תוצרת איקאה. בעצם לא נשבעת) שיחזירו אתכם לילדות שלא הייתה לכם באנגליה.

הבעיתיות

מכירים את המושג "ניגוד אינטרסים"? אהם. אז זה העניין: רשת החנויות המצליחה שייכת להוצאה זמורה ביתן (אנחנו נכנה אותם לעיתים זב"מ, אז אל תיבהלו). מדובר בבית הוצאה לאור מוצלח, שהביא לנו לא מעט כותרים חשובים: החל ב"מומו" של סדרת מרגנית ועד "אדון החצר".

אני אפשט לכם את זה: נגיד שאתם מייצרים גרביים (מכירים את הבית האדום בתל אביב? נגיד ששם). והחלטתם לפתוח חנות שמוכרת, איך לא, גרביים. אילו מוצרים תמקמו במרכז החנות, במקום הבולט ביותר? כן, בהחלט, עניתם נכון, את הגרביים שאתם סרגתם, ולא של החנויות המתחרות. זו התורה על רגע אחת.

העימות בין סטימצקי לצומת ספרים

למי שרוצה לקבל "על שתי רגליים" את מהות הדיון הבעייתי, הדיון שמעורר כל-כך הרבה תגובות, כדאי שתציצו כאן: עשיתי בשבילכם סדר בכמה כתבות חשובות, המעבירות את הדיון אל הקרקע.

המיזוג המאיים על עולם הספרות – כתבה ב- NRG

המלחמה בין רשתות הספרים – כתבה ב-NRG

סטימצקי משיבים מלחמה – כתבה ב-Ynet

ח"כ ניצן הורוביץ מקדם את "החוק הצרפתי" – כתבה ב-The Marker

גם אתם מוזמנים להוסיף את התגובות שלכם לעניין הכל כך לא פשוט הזה, כאן באתר.

נראה שהמלחמה בין צומת ספרים לסטימצקי רק הולכת ומחריפה. העימות הזה מספק הרבה "צהוב" לעולם הספרות בשנים האחרונות, וסביר להניח שרק ילך ויגדל.

ובמלחמה, כמו במלחמה, כל המטרות כשרות. רק חבל שהנפגעים העיקריים מכך הינם היוצרים שלנו, הנלחמים על כל שקל שההוצאות כן או לא מסכימות להפריש להם.

מחירי ספרים – כמה אמור לעלות ספר?

על העמדה הצרכנית-חברתית של מחירי הספרים אפשר להגיד עוד המון דברים, ואנחנו גם נגיד אותם. בינתיים נאמר רק שהרעיון של להוזיל ספרים, במקורו הוא נכון. לא כולנו יכולים להרשות לעצמנו ספר ב-88 ש"ח! כן, לא כולנו מרוויחים 400 שקל לשעה אחרי מס הכנסה.

מצד שני, הוזלה משמעותית מדי של ספרים גם היא טומנת בחובה מסר בעייתי, אולי בעייתי הרבה יותר: למה שספר יעלה כמו כוס קפה? לכאן נכנסת הפסיכולוגיה החברתית, שמביטה על שיווק כעל אקט פסיכולוגי.

דוגמה לכך הינה השאלה – מה המשמעות של מוצר (למשל ספר "תולדות האהבה" מאת ניקול קראוס) בעיני שתי עיניים שונות: פעם אחת כשהוא עולה 10 ש"ח, ופעם שניה כשהוא עולה 92 ש"ח. דווקא בגלל הניגודיות הזו, אני מציעה דרך ביניים: או כמו שאומרים, לא ברצפה ולא בתקרה.

לכם, הצרכנים, יש את היכולת להשפיע – אתם בוחרים כיצד, מתי כמה ומהיכן לקנות את הספרים שלכם. גם אם מי מאיתנו נמצא עמוק ב"ביצה" הספרותית, כדאי לצאת לרגע מהקופסה ולשאול – איך הייתי רואה את זה בתור צרכן?

הקמתה של צומת ספרים, על כל הבעייתיות שבה, העלתה לסדר היום מספר שאלות חשובות: התגמול שניתן לסופרים, רשימות רבי מכר (מטעם – כן או לא?), מה משמעותו של ספר במבצע, ועוד.

אנו מציעים לכם לשמור את היד על הדופק ועל המקלדת, ולהיות, בשתי מילים, צרכנים מודעים של ספרות.

העולם המודרני עשיר ועמוס בסמלים – פונטיים, שמיעתיים, ויזואליים, רגשיים. בכל מקום שנפנה אנו מוקפים במסרים תקשורתיים, בפרסומות בטריגרים לרגשות ולרצונות. איפה נכנסת הקריאה?

אתרי אינטרנט, הטלוויזיה, הקולנוע ועולם הפרסום בכללו מקיימים קשר תמידי עם עולם הספר – גם מי מאיתנו שלא קוראים כלל או קוראים לעיתים רחוקות, מודעים לרבי-המכר, לספרים הפופולריים ביותר ואלו שמעוררים את העניין הרב ביותר או הדיון התקשורתי האינטינסיבי ביותר. קיראו כאן על ספרים מומלצים.

רבי-מכר עומדים כמוצר לכשעצמו, יחד עם מוצרים אחרים אותם אנו צורכים כחלק אינטרגלי בחיינו – ואולם מוצר זה, כשמו כן הוא, מעיד על תעשייה שלמה מאחוריו ולאו דווקא על איכותו.

קריאה בספרים שמיוצרים מתוך אינטרס להיות רבי-מכר יש בה מן הפאסיביות המנטלית והפרוזאיות, אך אולי על רקע תרבות המוצפת מסרים מהירים וקצרים, קריאה כזו היא בגדר בנאליות הכרחית?

האינטרנט והרשתות החברתיות הוירטואליות מקדמות ומנציחות חוסר-סבלנות ותפוקה מיידית על רקע אינטראקציות אינטנסיביות. אתרי שיתוף הקבצים ברשת, גם הם מעניקים את התחושה של תגמול מאוד מהיר על זמן המתנה מאוד נמוך.

לכן באופן טבעי, אם אנחנו לומדים שאין טעם ב"בזבוז" זמן על תקשורת אנושית, למה שנבזבז או נשקיע את זמננו בקריאה – פעילות שדורשת יוזמה, התמדה, רצינות וראש פתוח?

ואכן מחקרים מהעשורים האחרונים מראים כי דווקא במדינות מפותחות, בעלות אוריינות גבוהה בקרב רוב האוכלוסייה, יש נטייה לפיתוח מה שמכנים "אנאלפבתיות משנית" – ליקויים חלקיים ביכולות הקריאה והכתיבה שלנו, פשוט משום שהתרבות דוחקת את הפלטפורמות לשימוש בהן הצידה מאיתנו.

אז נכון, אמרנו שיש רבי-מכר וגם לא נשכח את המגזינים הפופולריים והעיתונים היומיים. אך מול אלה, רובנו מפחיתים בשימוש אף בהם, מתוך העדפה לביטוי וקריאה במסרים מיידיים, ברשת או בסלולרי.

אותם המחקרים מעלים למעשה את ההשערה כי ילדים, צעירים ואף בוגרים הגדלים ומתפתחים בעולם כזה של מסרים מיידיים, מאבדים את היכולות הבסיסיות לתקשורת מורכבת יותר ולהתמודדות עם מסרים רב-רבדיים. קיראו עוד על ספרי ילדים.

אין כמעט ויכוח על חשיבות הקניית יכולות אורייניות – של קריאה ושל כתיבה – החל מגיל צעיר.

ילד שלומד לקרוא שירים וסיפורים מתוך ספרים, תוך התנסות בכתיבה, מעשיר את אוצר המילים שלו, את יכולת החשיבה המופשטת (דימויים, אנלוגיות, צורות) והפרקטית (שיח על פעולות, יחסים בין-אנושיים, התחשבות ברגשות האחר) ומקבל כלים לתרגום מחשבותיו למגוון רחב של אופנים; כלים הכרחיים להשתלבות בחברה המודרנית המערבית.

בחברה זו, מי שחסר יכולות אוריינות בסיסיות – לא יכול להשתלב כלל. אדם ללא נסיון בקריאה איננו יכול לנהוג, להבין פרסומות, לקרוא מכתבים, כתוביות תרגום, הנחיות ורכיבים על מוצרי-בסיס, ובטח שלא ללמוד במוסד אקדמאי המניח מראש יכולת קריאה.

העולם המערבי הוא עולם טקסטואלי – מי שאיננו בעל יכולות קריאה עולם כזה יהיה זר לו: העצמים הנושאים כתובות, אבחנות והכוונות נהפכים לבליל של סמלים סתומים המביאים לתחושה של חוסר התמצאות, זרות ובדידות.

ערכה של קריאת ספרים בפרט מתבטאת ומתוגמלת במערך היחסים האנושיים בעולם החברתי: בכל מקום בחיינו אנו מותירים חותם, את הרושם של מי שאנחנו.

קריאת ספרים ורכישת ידע הינם דרך אחת מיני כמה לעיצוב אופיינו והרחבת יכולות תפישתנו את החיים. ככל שאנו צוברים יותר נסיון בקריאה של ספרות, סיפורת וכן שירה, כך מתרחב העולם המילולי והרגשי שלנו, באמצעות ההזדהות והכרתם של עולמות שונים, עמוקים ומורכבים.

עם המטען הזה אנו מתבטאים במצבים פשוטים ומורכבים גם יחד – עם חברינו והורינו, בני זוגנו לחיים, בבית הספר, באוניברסיטה, בראיונות קבלה לעבודה או לימודים, בכתיבת עבודות, בהתנהלות מול קרובים או בכירים מעלינו ובעולם החברתי בכלל.

התנסות בקריאה הינה דרך יצירתית להעשרת יכולות השיווק העצמי שלנו – במקרים רבים, אדם בעל נסיון עשיר בקריאת ספרים ובלמידה הוא גם בעל יכולות תקשורת גבוהות יותר, בעל יוזמה, יצירתיות ויכולת לחבר בין ידע על עניינים אקטואליים ואינטלקטוליים לבין סיטואציות יומיומיות – ואדם כזה מותיר חותם בולט וייחודי למול מי שחסר את התכונות הללו, שהינן לא רק טבעיות כי אם נרכשות על ידי מידה בריאה של קריאת ספרים.

חולים על אינטרנט? למה שלא תקראו על הזמנת ספרים באינטרנט?

ממתי נוהגים בני אנוש להדפיס את הגיגיהם על נייר? קיראו על הדפסת הספר הראשון ועל הוצאות לאור בישראל ובחו"ל.

צעדים ראשונים

תעשיית הדפוס עברה מהפכות רבות החל מהמאה התשיעית בסין שבה הוצא לאור הספר הראשון בטכניקת הדפוס דאז – מגילה בודהיסטית בשם "סוטרת היהלום".

במאה החמש-עשרה יוהאן גוטנברג שידרג את שיטת הדפוס לכזו שמתמקדת בייצור אותיות מתכת ואופן הטבעתן על הנייר (כשהספר הראשון שהודפס בטכניקה זו היה התנ"ך בתרגום לטיני).

אחד הביטויים של מערכת הדפוס דאז היה כלי קיבול לפרופגנדות דתיות כהוצאת "אינדקס הספרים האסורים" על ידי הכנסייה הקתולית במאה השש-עשרה, והוצאות האנציקלופדיות הצרפתית, הבריטית והאמריקאית הגדולות במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה.

בהוצאות לאור תמיד נקשרה יוקרה בשל היותן תיווך בין הקהל המשכיל לבין מרב הידע האנושי, מה שלמצער העמיק הבדלי מעמדות -  משכילים ועשירים רכשו ביוקר מההוצאות הגדולות, כשההמונים נאלצו להסתפק בבידור שהודפס על נייר זול וצהוב (מקור המונח "צהובונים") או ברומנים שבלוניים שנמכרו בזול.

האגדה מספרת שבתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, מוציא לאור אנגלי צעיר בשם אלן ליין חש מתוסכל מההיצע ה"ספרותי" שפוזר למכביר בתחנות הרכבת שבהן עבר, והחליט לתווך בין ספרות יפה לבין הקהל הרחב – מה שהוביל לייסוד הוצאת פינגווין המפורסמת בשנת 1935.

עד ליום זה הוצאה זו מפרסמת ספרות מתורגמת מן הקאנון הקלאסי וכן רבי מכר, במחירים השווים לכל כיס. בכך היא מהווה מתחרה רצינית להוצאות ספרים גדולות אחרות המשווקות את אותם ספרים וספרים אחרים במחירים "סטנדרטיים" הגבוהים בהרבה.

ואצלנו?

בישראל, ההוצאות לאור הראשונות התחילו את פועלן מתוך שאיפה ציונית מובהקת לחזק את התרבות והשפה העברית אך במקביל גם להציג לקהל הישראלי את הספרות היפה העולמית.

בין ההוצאות הראשונות ניתן למנות את הוצאת ספריית פועלים (1939), מחברות לספרות (1940), הקיבוץ המאוחד (1940), עם עובד (1942) וכתר (1958).

בהקשר הציוני אפשר לציין את ספריית פועלים שנוסדה כבית ההוצאה של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ואת הוצאת הקיבוץ המאוחד שהתמקדה בספרות ידיעת הארץ, בציונות ובסוציאליזם. ברוח המזכירה את כוונתו של ליין, הוצאת עם עובד נוסדה ביוזמת ברל כצנלסון ויועדה במוצהר לציבור הפועלים.

למול האידיאליזם העומד בשורשי מפעל ההוצאות לאור, נשאלת השאלה הטריוויאלית בתקופתנו לגבי עתידן של ההוצאות בדפוס.

כשהסצנה התרבותית שוקקת בלוגים, אתרים אישיים ופורטלים המספקים פלטפורמות להוצאה לאור עצמית במחירים סמליים, התחושה הרווחת היא שהיוצרים מבינינו כבר לא זקוקים לתיווך המודפס, המייצג איזשהו שריד לאליטיזם וסלקציה.

הוצאה לאור בעידן הרשת

מהי אפוא נחיצותה של ההוצאה לאור בצורתה הקלאסית והקונבנציונלית בעידן הרשת?

האתרים המציעים שירות הוצאה עצמית מדגישים כי "לא צריך להיות סופר או משורר" בכדי להוציא ספר – הצהרות שמעלות שאלות באשר לעתיד איכות התוכן הספרותי הישראלי.

ובעניין ההוצאה ברשת למול הדפוס – הוצאות לאור הבחינו בתחרות המסתמנת, והחלו ביוזמות לאיתור יצירות נבחרות ברשת על מנת לפרסמן בדפוס – מה שזימן התעניינות ושיתוף פעולה מלא מצד הכותבים, שכנראה עדיין רואים בהוצאת-דפוס בימה יוקרתית יותר.