מאחר ורובנו חיים ונושמים אינטרנט, לא ייפלא כי ספרי קריאה רבים אפשר למצוא למעשה עלי-רשת. לפניכם המדריך השלם המציע ספרים חינם אין כסף, לקריאה ברשת.

בין אם מדובר באתרים הכוללים הכוונות לרכישת ספרים או תיווך בין בעלי ספרים לאחרים ולקוראים המחפשים, ובין אם מדובר בפלטפורמות וירטואליות המכילות את הספרים עצמם במלואם, או לעיתים חלקים גדולים מהם, האינטרנט הפך לספרייה המגוונת החדשה – לא רק השכונתית או העירונית, כי אם הגלובלית. קיראו על ספרים באינטרנט.

אתרי האינטרנט מתווכים בין קוראי ספרים מכל העולם ומציעים ספרי קריאה בחינם בשפות רבות, כשבאופן טבעי המוכרת שבשפות התקשורת הרשתית והמוצרים שבה, גם החינמיים, היא עדיין השפה האנגלית.

הקורא הישראלי, שאם הוא באמת מגדיר את עצמו כאוהב-ספר, מוכרח להכיר על בוריו את פרויקט גוטנברג, אתר המציע קלאסיקות ספרותיות בשפע, בהיצע שבוודאי לא יבייש אף ספרייה פיזית, גם לא אקדמאית לצורך העניין.

פרויקט גוטנברג – א' ב' של התחום

אתר פרויקט גוטנברג, ששמו ניתן לו על שם ממציא הדפוס, מציע מגוון מדהים ומעורר השתאות של יצירות בחינם, מפורסמות יותר ומוכרות פחות, הכוללות את קלאסיקות קורותיו של הקלברי פין, טום סוייר או אף השטן של מארק טווין, מעלליו ולבטיו של רסקולניקוב יצירו של פיודור דוסטוייבסקי ומסעו האודסאי של יוליסס לג'יימס ג'ויס. http://www.gutenberg.org

התשובה הישראלית

אתר ישראלי שאוהבים לראות בו כמקבילה העברית לגוטנברג הוא כמובן אתר פרויקט בן יהודה, הקרוי על שמו של אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית. למרות שיש ממש באנלוגיה המתבקשת, בכל זאת עיקר עיקרו של האתר הוא דווקא יצירות קצרות כמו מסות, שירים ותרגומים של היוצרים, בעיקר אלו שיצרו שירה עברית במיטב הקאנון המסורתי, כשהספקטרום הרחב כולל את רחל המשוררת, חיים נחמן ביאליק, אברהם רגלסון, ובפרוזה – מנדלי מוכר ספרים, מרדכי זאב פיארברג, שלום עליכם ועוד. http://www.benyehuda.org

ספרים ורוח קשורים זה בזה, זו עובדה ידועה = ומסתבר שגם התעניינות רוחנית והעצמה אישית מביאים בעקיפין לשיתוף קהילתי בספרים בחינם – זה מה שקרה וקורה בהיווצרות והתפתחות פרויקט אגורה.

האתר שנולד כתוצר של השתתפות מייסדו בסמינר "יצירת ייעוד" בינלאומי וההשראה שהשתפות זו סיפקה, שהתבטאה באופן ההסתכלות על חיינו בעולם של משאבים וחומרים הנזרקים כפסולת בכל יום ויום.

זהו לוח עצום לשיתוף בחפצים משומשים, כשחלק ממפעילי האתר עובדים בו בהתנדבות וזוהי למעשה מהות הרוח שלו – חלוקת חפצים בלי שום תמורה, מלבד הרוחנית! האתר מציע בשל אופיו המגוון – פתוח לכל – ספרים בחינם מסוגים רבים, החל מספרי לימוד קונבנציונליים המשמשים ללימודים אקדמאיים, עבור בספרי לימוד לפנאי, כמו מוסיקה, תחביבים ואמנות, ועד לספרי עיון בתחומים נרחבים, ספרי היסטוריה, גיאוגרפיה, אספנות ועוד, וכמובן ספרות יפה. http://www.agora.co.il

אתר מעניין ברוח הספרים בחינם הוא אתר שאמנם לא מציע את היצירות עצמן כגוטנברג ובן-יהודה, אך הוא כולל רשימה די מכובדת של אתרים שונים ומגוונים שהם מציעים את השירות של ספרים אונליין וכאלה עם אפשרות נוחה להורדה – בין הקטגוריות אפשר למצוא מיתולוגיה ופילוסופיה, ציור ופיסול, ספרי קודש, הנדסה ואדריכלות, רפואה ותחומים רבים נוספים.

כהודעת הפתיחה שלו, האתר הוקם מתוך חזון – מחאה כנגד מחירי ספרי הלימוד הגבוהים בארץ. ואולם רוב רובם של הקישורים הוא לאתרים באנגלית ולא בעברית למשל. נסו את המדריך לחיפוש ספרים בחינם שהאתר מציע.

אופציה מעניינת נוספת להשיג ספרים בחינם ובצורה פיזית, בדומה לתיווך של אתר אגורה, היא באמצעות קהילות של גולשים המחליפים ספרים ביניהם – כלומר ספר בתמורה לספר.

מה שמרתק בקהילות כאלו הוא האפשרות להתוודע לספרים נדירים ממש שנאספים בעיקר על ידי אספנים או מכורים לדבר, כשאלה מאסו בהם ולכן רוצים להחליפם – ולכן השותף ב"סחר החליפין" הזה רק מרוויח – כי תוך כדי הוא נפטר מספר שכבר חסר משמעות עבורו אך יהווה פנינה עבור מישהו אחר. קיראו מידע נוסף על ספרים משומשים וכן על ספרים יד שניה.

קהילות כאלה פעמים רבות גם מנהלות מפגשי פורומים שבהם המשתתפים מחליפים בין הספרים ומציגים את מרכולותיהם. שווה לגלוש ולבדוק. בין הפורומים למסירת ספרים בחינם או החלפתם תמורת ספרים אחרים אפשר למצוא את סימניה, פיינד-א-בוק, קפה דה-מרקר ועוד.

אתם מוזמנים בחום להגיב ולתת לקוראים ולנו רעיונות נוספים!

העולם המודרני עשיר ועמוס בסמלים – פונטיים, שמיעתיים, ויזואליים, רגשיים. בכל מקום שנפנה אנו מוקפים במסרים תקשורתיים, בפרסומות בטריגרים לרגשות ולרצונות. איפה נכנסת הקריאה?

אתרי אינטרנט, הטלוויזיה, הקולנוע ועולם הפרסום בכללו מקיימים קשר תמידי עם עולם הספר – גם מי מאיתנו שלא קוראים כלל או קוראים לעיתים רחוקות, מודעים לרבי-המכר, לספרים הפופולריים ביותר ואלו שמעוררים את העניין הרב ביותר או הדיון התקשורתי האינטינסיבי ביותר. קיראו כאן על ספרים מומלצים.

רבי-מכר עומדים כמוצר לכשעצמו, יחד עם מוצרים אחרים אותם אנו צורכים כחלק אינטרגלי בחיינו – ואולם מוצר זה, כשמו כן הוא, מעיד על תעשייה שלמה מאחוריו ולאו דווקא על איכותו.

קריאה בספרים שמיוצרים מתוך אינטרס להיות רבי-מכר יש בה מן הפאסיביות המנטלית והפרוזאיות, אך אולי על רקע תרבות המוצפת מסרים מהירים וקצרים, קריאה כזו היא בגדר בנאליות הכרחית?

האינטרנט והרשתות החברתיות הוירטואליות מקדמות ומנציחות חוסר-סבלנות ותפוקה מיידית על רקע אינטראקציות אינטנסיביות. אתרי שיתוף הקבצים ברשת, גם הם מעניקים את התחושה של תגמול מאוד מהיר על זמן המתנה מאוד נמוך.

לכן באופן טבעי, אם אנחנו לומדים שאין טעם ב"בזבוז" זמן על תקשורת אנושית, למה שנבזבז או נשקיע את זמננו בקריאה – פעילות שדורשת יוזמה, התמדה, רצינות וראש פתוח?

ואכן מחקרים מהעשורים האחרונים מראים כי דווקא במדינות מפותחות, בעלות אוריינות גבוהה בקרב רוב האוכלוסייה, יש נטייה לפיתוח מה שמכנים "אנאלפבתיות משנית" – ליקויים חלקיים ביכולות הקריאה והכתיבה שלנו, פשוט משום שהתרבות דוחקת את הפלטפורמות לשימוש בהן הצידה מאיתנו.

אז נכון, אמרנו שיש רבי-מכר וגם לא נשכח את המגזינים הפופולריים והעיתונים היומיים. אך מול אלה, רובנו מפחיתים בשימוש אף בהם, מתוך העדפה לביטוי וקריאה במסרים מיידיים, ברשת או בסלולרי.

אותם המחקרים מעלים למעשה את ההשערה כי ילדים, צעירים ואף בוגרים הגדלים ומתפתחים בעולם כזה של מסרים מיידיים, מאבדים את היכולות הבסיסיות לתקשורת מורכבת יותר ולהתמודדות עם מסרים רב-רבדיים. קיראו עוד על ספרי ילדים.

אין כמעט ויכוח על חשיבות הקניית יכולות אורייניות – של קריאה ושל כתיבה – החל מגיל צעיר.

ילד שלומד לקרוא שירים וסיפורים מתוך ספרים, תוך התנסות בכתיבה, מעשיר את אוצר המילים שלו, את יכולת החשיבה המופשטת (דימויים, אנלוגיות, צורות) והפרקטית (שיח על פעולות, יחסים בין-אנושיים, התחשבות ברגשות האחר) ומקבל כלים לתרגום מחשבותיו למגוון רחב של אופנים; כלים הכרחיים להשתלבות בחברה המודרנית המערבית.

בחברה זו, מי שחסר יכולות אוריינות בסיסיות – לא יכול להשתלב כלל. אדם ללא נסיון בקריאה איננו יכול לנהוג, להבין פרסומות, לקרוא מכתבים, כתוביות תרגום, הנחיות ורכיבים על מוצרי-בסיס, ובטח שלא ללמוד במוסד אקדמאי המניח מראש יכולת קריאה.

העולם המערבי הוא עולם טקסטואלי – מי שאיננו בעל יכולות קריאה עולם כזה יהיה זר לו: העצמים הנושאים כתובות, אבחנות והכוונות נהפכים לבליל של סמלים סתומים המביאים לתחושה של חוסר התמצאות, זרות ובדידות.

ערכה של קריאת ספרים בפרט מתבטאת ומתוגמלת במערך היחסים האנושיים בעולם החברתי: בכל מקום בחיינו אנו מותירים חותם, את הרושם של מי שאנחנו.

קריאת ספרים ורכישת ידע הינם דרך אחת מיני כמה לעיצוב אופיינו והרחבת יכולות תפישתנו את החיים. ככל שאנו צוברים יותר נסיון בקריאה של ספרות, סיפורת וכן שירה, כך מתרחב העולם המילולי והרגשי שלנו, באמצעות ההזדהות והכרתם של עולמות שונים, עמוקים ומורכבים.

עם המטען הזה אנו מתבטאים במצבים פשוטים ומורכבים גם יחד – עם חברינו והורינו, בני זוגנו לחיים, בבית הספר, באוניברסיטה, בראיונות קבלה לעבודה או לימודים, בכתיבת עבודות, בהתנהלות מול קרובים או בכירים מעלינו ובעולם החברתי בכלל.

התנסות בקריאה הינה דרך יצירתית להעשרת יכולות השיווק העצמי שלנו – במקרים רבים, אדם בעל נסיון עשיר בקריאת ספרים ובלמידה הוא גם בעל יכולות תקשורת גבוהות יותר, בעל יוזמה, יצירתיות ויכולת לחבר בין ידע על עניינים אקטואליים ואינטלקטוליים לבין סיטואציות יומיומיות – ואדם כזה מותיר חותם בולט וייחודי למול מי שחסר את התכונות הללו, שהינן לא רק טבעיות כי אם נרכשות על ידי מידה בריאה של קריאת ספרים.

חולים על אינטרנט? למה שלא תקראו על הזמנת ספרים באינטרנט?

כיצד הספר "שירה" מאת ש"י עגנון משך אותי לתוך רחובות העיר ירושלים ולמה, למרות שהוא היה ארוך ולא קל, נהניתי ממנו ומצאתי בו ערך מוסף.

מדובר ביצירתו האחרונה של ש"י עגנון, שפורסמה לראשונה לאחר מותו. אחרי קריאה ראשונה בספר אפשר כבר להבין מדוע דחה אותה לסוף…

כל הדמויות יחד יצרו עלילה שנראה, במחשבה ראשונה, שמטרתה "לעייף".

ליצור אי ודאות בקורא – אם מדובר במצב הבטחוני הרעוע של שנות החמישים בירושלים, אם חוסר הוודאות לגבי התקדמות באם ישנה בינו, מנפרד הרבסט (אדם נשוי ואב, חוקר מנהגי קבורה בימי הביזנט) לאחות ביה"ח, שירה.

לא סתם קראתי והתעוררתי פעמים אין סוף במהלך הקריאה. תחושה של חושך. חושך ואור, וחוזר חלילה.

חברתי הטובה, שירה, קרויה על שמה של הגיבורה (ואולי היא אינה הגיבורה? נקודה למחשבה). אני חושבת שאני יודעת מה לקנות לה ליום ההולדת. מדהים אותי איך שירה בעצמה עוד לא קראה מעולם את ספר מדהים שכזה – ספר שכל כולו כמו קורא לה: "Read Me"!

"ההמצאה של מורל", מאת אדולפו ביו קסארס, הינו ספר מיוחד מכמה נקודות מבט. אהבתי מאוד – קיראו מדוע.

בואו נתחיל ב"למה בכלל קניתי אותו". כלומר, 69 ש"ח על ספר במידות שיותר קטנות מחצי פיתה? ובכל זאת, נשכתי את הלשון וקניתי. ואני מרוצה עד מאוד.

ספר יוצא דופן – בדרך הלירית בה הוא מנוסח, בתכנים העולים ממנו.

בזכות העובדה שמדובר בטקסט שהוא בין "ממואר" לבין "ספר מואר". לרגע אחד הוא כמעט ביו-טכנולוגי, ברגע אחר הוא נבואי, ורגע אחר הוא פשוט אישי וכן.

הוא ספר שמדבר על ספרות – אז אל תתבלבלו ממי שמנסה לומר לכם אחרת. הוא ספר שמודע לעצמו ולז'אנר ממנו הוא בא.

לא סתם ההקדמה נכתבה על ידי לא אחר מחורחה לואיס בורחס!

שישי בבוקר, ואני מלאה תכניות: לקרוא, לכתוב, להספיק את הטור של דנה ספקטור, ולנשום לרווחה מהשבוע שהיה.

שישי בבוקר, ואני מלאת תכניות

זה היה שבוע טוב. חוץ מהעובדה שלא מצאתי יותר מדי זמן לפגש חברים (ואיתם הסליחה), נהניתי מאוד. הצלחתי גם להיות רגועה בעבודה, גם להספיק הרבה, גם לאהוב, גם לישון טוב בלילה וגם ללכת לבדיקות (מאלה שדוחים הרבה הרבה זמן). בקיתור – יצור יעיל נהייתי.

אבל עכשיו, משסוף השבוע הגיע, התנקזות של "טו דו"-אים מגיעה איתו. פתאום כל חיי הנפש שלי דורשים מקום. היית יצור יעיל, חביבתי? עכשיו תורנו. וכך אני מתעוררת עם שורה ראשונה לשיר שלא אכתוב, עם רצון עז לשבת בבית קפה, לבד, ולהיות קצת אני לשם שינוי.

לפעמים חלומות מתגשמים. אני באמת יושבת בבית קפה, לבד, כשאני כותבת שורות אלה. אני שומעת ניל יאנג כי זה מה ששמו ברקע ובעשר בבוקר אני יורדת על עוגה ענקית. ולמה? בגלל פנטזיה. בכלל לא רציתי עוגה – אינני רעבה כל כך, והעוגה גם לא משהו. אבל אמרתי לעצמי שאעשה זאת והנה אני עושה.

אולי הכל קשור לתדמית – אותה תדמית שלי בעיני עצמי.אבל לפחות אני גאה בעצמי. ואולי כאשפסיק את ההערצה העצמית הזו סוף סוף (מערכיה שתוך עשר עד שבע-עשרה דקות זה מאחורי) אתחיל להיות שוב יעילה ואתחיל לקרוא טקסטים שאינם שלי לשם שינוי.

לנשום. ואני נושמת… ומזג האויר הזה נפלא בשבילי (מינימום אלרגיות והנאה מהמזגן שבבית הקפה).

ועתה, כשהקפה כבר קר, אני חושבת שאני מוכנה להמשיך. זה היה מעין ניקוי אורוות (ולא, לא ניקוי ארובות, אבל אולי גם פרויד לקח את זה ממישהו).