לאה גולדברג. השם הטבוע במוחנו ככוכב בשדרות הוליווד, כשסיפוריה, עיבודיה וחרוזיה מהדהדים בליבותינו לאחר שליוו את ימי ילדותנו – מי הרי לא טייל עם פלוטו הכלבלב מקיבוץ מגידו, ומי לא תהה על האורחים המוזרים שפקדו את הדירה להשכיר, או המתין בהשתאות ובציפייה דרוכה לגילוי סודם של שלושת האגוזים, ההופכים את המגלה למאושר בעולם.

מאת: טלי קורל

לא ייפלא שעבור רובנו, הקוראים הישראלים, לאה גולדברג הייתה בת-לווייתנו כמעין אמא שנייה, מכסה בשמיכת חרוזיה על תמימותנו. ואולם, לא רבים יודעים זאת, לאה גולדברג היתה אשה סנטימנטלית עד מאוד, אקדמאית ומסאית רצינית מגיל צעיר, ונוטה להתאהב בגברים בלתי מושגים עוד מימי נערותה המוקדמים.

אביה סבל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, מה שהשפיע על יצירתה, והיא לא התחתנה או הביאה ילדים לעולם. בחייה נודעה לאה גולדברג בעיקר כאקדמאית מוערכת וכמבקרת ספרות ועורכת, ורק לאחר מותה הפכה להיות האגדה שאנו מכירים היום.

במחצית הראשונה של המאה העשרים הימים היו אחרים – והשאיפות אחרות. היתה גם אהבה אחרת לארץ. אהבה של ממש. אהבה בוערת. לאה גולדברג אהבה את ישראל, אך בניגוד למשוררים ולמשוררות אחרות, שפיארו את המולדת וכתבו שירים ציוניים, גולדברג כתבה על הכאן והעכשיו, על הרגשות שבוערים באשר לנפתולי החיים באשר הם. הייתה שירה על הארץ, אבל היו אלה בעיקר מילים של געגועים לארץ אותה עזבה.

געגועים לנופים אחרים? לאה גולדברג

קצת ביוגרפיה…

גולדברג נולדה בקנינסברג, שעתה היא חלק מרוסיה, בשנת 1911, ועלתה לישראל בהיותה בת 24 – לא לפני שהשלימה דוקטורט מאוניברסיטת בון בבלשנות שמית (התמקדות בניב השומרוני), כשהייתה בת 22 בלבד. מייד אחר כך כבר לימדה גולדברג הצעירה ספרות בגימנסיה עברית. שנה לאחר מכן אמה הצטרפה אליה והן גרו יחד בתל אביב.

בישראל המשיכה גולדברג לעסוק בהוראה, אך לפני כן, בשנות העשרים לחייה, פרסמה בעיתון 'דבר' ביקורות ספרות ואמנות ומשם המשיכה בעיסוק הכתיבה והעריכה בצמוד להוראת ספרות כללית באוניברסיטה העברית. בשנת 1963, כשהיתה בת 52, נתמנתה לפרופסור באוניברסיטה, והקימה את החוג לספרות משווה.

גולדברג הייתה בשלב זה כבר לאחר קריירה ארוכה ומכובדת בעריכה למבוגרים ולילדים ובהוראה, קריירה שטרם נפסקה. במהלך שנים אלו פרסמה לאה גולדברג ספרי שירה, פרוזה למבוגרים וסיפורי ילדים לרוב.

היא הייתה סופרת פורייה מאוד, אסרטיבית, וליבה החם לא נתן לה מנוח שכן גם בשנותיה המאוחרות עוד המשיכה להתאהב בגברים לא מושגים, כפי שכתבה ביומניה שפורסמו בשנים האחרונות בהוצאת ספריית פועלים.

במרץ 1929, כשהיתה בת 18, רשמה גולדברג ביומנה מעין דיאלוג בינה לבין עצמה – מונולוג כן ומרגש: הנערה שטענה שהיא סובלת בחייה, השיבה לעצמה בנחרצות שאלו הם החיים. שבחיים רגעי הצער אינם נחותים מכל רגע אחר במהותם. הם אפילו טובים. ואז היא שאלה את עצמה – מה על החלומות? איפה בעצם מקומם? כך היא מקשה על עצמה, צעירה בת 18, משוררת וסופרת כבר אז בנשמתה, יוצרת: לחלום זה בסדר, היא משיבה. זה מותר. אבל רק אם החלומות האלה הם הקדמה ל"שירים לא רעים ופרוזה הגונה". כי לחלום סתם – לחלום סתם זה אסור. דבר אחד נותר לה באמת, כשהיא מנסה להתפכח מאהבה כוזבת – הספרות העברית. ואז היא משתיקה את עצמה, מפוחדת. יראה מן השם הזה. שם שלמעשה הקדישה עבורו את חייה.

בשנת 1970 נפטרה לאה גולדברג, בהיותה בת 59. באותה שנה הוענק לה לאחר מותה פרס ישראל לספרות. ואולי דווקא פרס זה היה האבן המתגלגלת הראשונה במדרון שהפכה את גולדברג לקאלט שהיא היום בתוככי כולנו. החוקרת והמתרגמת שתרגמה עבורנו את איבסן, שייקספיר וטולסטוי, ידועה לנו היום בזכות מה שהתחבטה בו עוד מאז נעוריה – תרומתה הנפלאה לספרות העברית.

רוצים עוד? קיראו על שירה עברית.

אודיו בוקס - הכל על ספרי שמע

בואו להכיר את ה-Audio Books – אודיו בוקס – ספרים לשמיעה, שניתנים להורדה בצורת קובץ MP3, אליהם ניתן להאזין בכל מקום.

אודיו בוקס – לקרוא את לוליטה או להקשיב לה?

בתוך הקלחת של המדיה האוריינית ניצבת לה כיום מעין יכולת בחירה מעניינת בין הקריאה הקלאסית השכיחה שכולנו מכירים – צפייה בטקסט ועיבודו הויזואלי והמחשבתי – לבין קריאה מסוג שונה, שאולי לחלקנו מתעקשת להזכיר את ימי הילדות הנעימים בהם התכרבלנו מתחת לשמיכה בעוד אמא מקריאה ברוך את סיפורי לאה גולדברג או הנס כריסטיאן אנדרסן.

האם הקשבה לסיפור במקום קריאתו יכולה עדיין להתאים לנו כבוגרים?

ישנם טיעונים מעניינים בזכות הקשבה לספרים, הנקראים ספרי שמע או אודיו בוקס. טענה אחת היא שספרי שמע בפוטנציאל הגלום בהם מורידים את הסבירות לצבירה (על חשבון קריאה) כי מידת ההשקעה בהם היא שונה – פעילות לא כשלעצמה בהכרח אלא גם כזו המתלווה לפעילות אחרת.

מול האופטימיים עולה חשש אחר – אולי מדיות הטלוויזיה והאינטרנט פגמו במידת מה ביכולת הסבלנות שלנו להאזין, מבלי להיות תלויים בגירויים ויזואליים מתחלפים? אך אולי כפי שאנו מצליחים לחזור לטקסט בקריאה אנו יכולים לעשות כך עם אודיו? אולי בסופו של דבר זו סוגיה סובייקטיבית?

עניין נוסף לגבי אודיו בוקס הוא היותם פלטפורמה שונה להעברת ביטויים רגשיים. ישנם רגשות שקשה להעביר בצורה טקסטואלית בשל מורכבותם. כוונות בסיסיות אפשר להדגיש באמצעות סימני פיסוק בסיסיים כסימן שאלה או סימן קריאה ושלוש נקודות. אבל יש עולם רגשי המורכב מעבר לסימני פיסוק, בהיותו רב-משמעי – ולכן הוא נתון ליכולתו האמנותית של היוצר.

לעומת זה, בספרי שמע המקריא "משחק" את הטקסט, ולכן קל יותר להבינו. כמובן שעובדה זו פותחת את הדיון לפרשנויות – האם יש כוונת טקסט אחת שהשחקן מגלם אותה? האם הפרשנות נכפית עלינו? אבל אולי שקול הדבר לדילמה משיעורי הספרות – מדוע אנו מנתחים את היצירה הזו כך ולא אחרת? איך אנו יודעים שזו "כוונת המשורר"? והאם יש בכלל אחת כזו? דילמה זו צריכה להזכיר לנו שבין אם מדובר ביצירה בכתב או בשמע, אי הבהירות לגבי כוונתו המקורית של המחבר קיימת ממילא.

אודיו בוקס ישראליים? יש גם ספרי שמע בעברית

אתר אינטרנט ישראלי המגשר בין מתעניינים באודיו בוקס לבין הספרים עצמם הוא סוניקבוקס, שהיא חברה להקלטה והפצת ספרי שמע, שהוקמה ב-2006 מתוך חזון להפיץ את עולם הספר לכל אחד. החברה רואה את מחיריה כשווים לכל כיס, כאשר הלקוח יכול לקנות את הספר בדיסק או להוריד אותו למחשבו כקובץ תמורת תשלום בסכום שמופיע באתר בצמוד לכל ספר.

ההורדה הינה חוקית לכל דבר כשזכויות היוצרים שייכות לאתר. כמו כן האתר פונה אל מבקריו בהצעה לשתף תכנים שיש ברשותם, בין אם מדובר בתכני שמע כמו ספרים או הרצאות, ובין אם ברצון להפיק בעצמם ספרי שמע על פי נושאים שאמורים לעניין את הקהל הרחב – תוך כדי ההדגשה שהמפיק הפוטנציאלי חייב להחזיק בזכויות יוצרים של התכנים.

התנהלות זו מזכירה לנו את העובדה החשובה שכדי להפיץ תכנים ששייכים למישהו אחר אנו חייבים לעשות זאת באופן חוקי. לעומת זה, אם אנו רוצים להפיץ תכנים משלנו, אתר כמו סוניקבוקס מאפשר לנו גישה לאולפני הקלטות, במידה והתכנים שלנו אכן אטרקטיביים.

האתר מגוון ואפשר למצוא בו את ספריהם המוכרים ביצירה המקומית של אשכול נבו, שולמית לפיד, רם אורן, סמדר שיר ואחרים מתוך הספרות העברית, וביצירה העולמית את ג'יימס מתיו ברי, ולדימיר נבוקוב, פאולו קואלו, ג'ורג' אורוול, ארתור סי קלארק, אדגר אלן פו, רוברט לואיס סטיבנסון ורבים נוספים.

כן אפשר למצוא ספרי מדיטציה ועידן חדש באנגלית, וגם ביוגרפיות של הרמב"ם, לינקולן ומאו צה טונג, כמו גם קלאסיקות רוסיות המוקראות ברוסית כסיפוריו המפורסמים של אנטון צ'כוב.

למתעניינים בספרי שמע באנגלית אפשר לציין את האתרים לספרים דוברי אנגלית – audible.com ו – emusic.com כשהשני מספק בעיקר קבצי מוסיקה לכן המבחר שלו קטן יותר, אך ביחס לכך ששניהם דורשים דמי מנוי תמורת ההורדות, השני גם זול יותר. בראשון מנוי חודשי לספר אחד הוא 15 דולרים לעומת 10 בשני, ושני ספרים בחודש כבר מעלים את המחיר באתר הראשון ל-23 דולרים (מנוי פרימיום).

כמו כן מומלץ לבדוק מידי פעם בחנויות הספרים בארץ, שמוכרות בעיקר ספרי אודיו בעברית, אך גם ב-amazon.com  וב- eBay.com  אפשר בוודאי למצוא מציאות של ספרות מקור או ספרים יד שניה.

ואם כל זה מדבר אליכם, קיראו על ספרים באינטרנט ועל ספרים אלקטרוניים.

ספרים משומשים הינם דרך חברתית ומודעת לסביבה של צריכת ספרות. קיראו את המדרך השלם על ספרים משומשים: איך לשים את הידיים עליהם, כמה הם עולים ולמה כדאי לשים לב כאשר קונים ספר משומש.

אני לא יודעת מאיפה אתם מגיעים. אולי מרחובות, אולי מביצרון, אולי מעין זיוון. אבל מה שאני כן יודעת, הוא שלא משנה איפה אתם נמצאים, גם אליכם הגיעו ספרים משומשים.

מה מגוון האפשרויות, או איך ניתן לשים עליהם את הידיים?

•    חנויות ספרים – קניית ספרים משומשים לצרכי לימוד והנאה – בין אם מדובר בחנויות בארץ או בחו"ל או בין אם מדובר בקניית ספרים באינטרנט.

•    מתנות מחברים – לתת או לקבל מחברים ספרים שאינם בשימוש, או שהם פשט חושבים שאתם חייבים לקרוא אותם.

•    להעביר הלאה בתוך המשפחה – אפשר תמיד להעביר לאחים הקטנים את הספרים שלכם: אם זה בני גורן במתמטיקה, או תקציר של אדיפוס המלך. כמו כן, מקובל כאשר אחד הילדים עוזב את הבית למקום משלו, הוא לוקח עימו את הספרים ששייכים לו (אלו שהוא עצמו קיבל במתנה).

•    השאלת ספרים – כאן כמובן נכנס העניין שהספר לא שלכם, אך אתם יכולים לקרוא בו או להחזיק בו בזמן קצר – בין אם שאלתם ספר מספריה או שאלתם אותו מחבר טוב (ואל תשכחו להחזיר! ככה מאבדים חברים).

אילו סוגי ספרים משומשים קיימים?

•    ספרי לימוד – מתמטיקה, אזרחות, היסטוריה, לימודי ספרות באוניברסיטה או בתיכון, תנ"ך, ועוד.

•    ספרים באנגלית - בין אם אלו ספרים עבור בוק ריפורט, ספרי קריאה או ספרי אמנות, המבחר של ספרים באנגלית הוא הגדול ביותר בעולם.

•    ספרי הדרכה – ספרי הדרכה לזוגיות, ללימודי רוחניות ורפואה עצמיים, פסיכולוגיה בגרוש או שניים וכן ספרים להצלחה בעסקים.

איפה קונים אותם?

כפי שציינתי, לכל עיר יש את חנות הספרים המשומשים שלה, ופעמים רבות יותר מאחת. אני מציעה לכם לקחת "אחר צהריים חיובי", ולצאת לסיור חנויות ספרים בעירכם. אתם עומדים לגלות דברים מופלאים…

טווח מחירים

ניתן למצוא מחירים של החל מ-5 שקלים לספר (אני קניתי את "תחנת האטום" של הלדור לכסנס במחיר הזה, וזהו ספר נפלא…). הספרים הזולים במחיריהם לא זולים במהותם. נכון, תוכלו למצוא שם גם את ספרי דניאל סטיל, אבל אני סומכת על שיקול הדעת שלכם.

את הזולים ביותר (כפי שאמרתי, מבחינת מחיר בלבד) תמצאו בדרך כלל בקדמת החנות, בקופסת קרטון דהויה, זמינה ללקוחות העוברים ושבים.

מכאן המחירים עולים בהדרגה: 20-40 ש"ח (הכל בסביבות, כן?) לספרי ילדים, 40-60 ש"ח לספר בעברית – בין אם הספר הוא ספרות מתורגמת או ספרות עברית.  50-120 ש"ח (לספרים נדירים יותר – תלוי בהוצאה וברמת הנדירות שלהם וכן באיכותם).

ספרים ישנים במיוחד תוכלו למצוא במחירים מצחיקים מצד אחד – בין אם מדובר ב-25 ש"ח לתרגום נדיר של שלום עליכם שנמכר מעיזבון של איש מבוגר, אבל במצב איום (פטרת, תולעים וכו' – כדאי לשים לב לזה!) ועד 4,000 שקל ל"תמול שלשום" של עגנון, בהוצאה ראשונה ושמורה היטב.

לא הספיק לכם? רוצים לקרוא על הנימה הנוסטלגית שיש לספרים משומשים? קיראו מידע נוסף על ספרים יד שניה.

בקבוק – על ספרות ועל הדברים הנפלאים הללו שאנחנו קוראים להם ספרים.

נושמים ספרות במקום ספרים ומעוניינים להפוך את זה למקצוע? קיראו על לימודי ספרות באוניברסיטה בכתבה שלפניכם – מה הם כוללים, למי הם מתאימים, מהם תנאי הקבלה ועוד.

אוהבי הספרות בינינו מתחלקים בהערכה גסה לכמה סוגים מובחנים:

הסוג הנהנה מקריאה של ספרות יפה;

הסוג הנהנה מביקורת אינטלקטואלית מתוך מעקב אחר מגמות המחקר הספרותיות האחרונות, קריאה עקבית של מדורי ביקורת הספרות, הגות ואנליזה משולבת של סגנונות, לשונות, מגמות וביוגרפיות יוצרים

וסוג נוסף הכותב – כותב ספרות, שירה, מחזות וביקורות – במשיכות קולמוס נגועות בקלאסיקה ושמרנות, או בפוסט מודרניזם ודה-קונסטרוקטיביזם.

יש מקום לכולם

האקדמיה מציעה מקום לכולם גם יחד: מסלולי הספרות באוניברסיטאות והמכללות בארץ כוללים תת תחומים רבים והתמחויות מגוונות.

האקדמיות בארץ מציעות לימודי ספרות במסלולי ספרות עולם (דהיינו ספרות מתורגמת), ספרות עברית קלאסית ויידית לצד ישראלית חדשה, לימודי ספרות משווה, ספרות קאנונית, ספרות מערבית, לימודי כתיבה יצירתית, עיתונאות, עריכה ספרותית, לימודי תעודה בהתמחות בספרות לילדים או לבוגרים וכן מסלולים משולבים במדעי הרוח והתמקדויות נוספות.

דרך מרתקת ללמוד ספרות היא בלימודי ספרות משווה. לימודי ספרות משווה נלמדים באקדמיות ספורות בלבד, כשהעיקרית שבהן היא אוניברסיטת בר אילן ומלבדה גם האוניברסיטה העברית בירושלים. שתיהן אוניברסיטאות יוקרתיות המציעות רמה גבוהה ותוכן רב-גוני.

לימודי ספרות משווה לתואר ראשון (שלוש שנים) מתקיימים במסלולים מורחב, ראשי או משני, וכוללים התייחסויות לעולם הרוח על כל גווניו – מהמוסיקה, האמנות והקולנוע עד ללשון, לימודי מגדר, תרבות ומאגיה, במנסרת הפילוסופיה וההיסטוריה.

תנאי הקבלה לחוג לספרות

תנאי הקבלה הם בגרות בממוצע 80 לפחות ופסיכומטרי  500/550 או ממוצע בגרות 95 ומעלה וציון גבוה במבחן אמי"ר (לפטור באנגלית). קורסים לדוגמא כוללים בחינה וביקורת של התפתחות האפוס, מוטיב גיבורים וסמלים דתיים בספרות עולם, כתיבת נשים ועוד.

אופן אחר ללמוד ספרות עולם הוא בנוסף ללימודי בלשנות. החוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון ידוע בשל רמתו הגבוהה ולצד לימודי תואר בספרות עברית הוא מציע לימודי ספרות זרה משולבים בלימודי בלשנות.

כדי להתקבל ללימודי ספרות אנגלית ובלשנות על המועמד להיות בעל ציון פסיכומטרי 550 לפחות וציון 90 לפחות בבגרות באנגלית או 120 בפרק האנגלית בפסיכומטרי ו-220 בבחינת אמי"ר.

מה לומדים?

במחלקה לספרויות זרות ובלשנות הלימודים מתנהלים באנגלית בלבד ומתמקדים במסורת הספרותית של ארה"ב ובריטניה, ובנוסף כוללים סדנת כתיבה באנגלית. קורסים לדוגמא מתייחסים לשירה בריטית ואירית, קומדיה ומחאה שייקספירית, הרומן באפריקה, הקורא בטקסט, ביקורת אודות תיאוריות גזע, ספרות מעבר ללאום ועוד.

הקורסים בבלשנות כוללים מדעים קוגניטיביים (נוירו-בלשנות ועיבוד שפתי), תחביר, מושגים ותיאוריות בלשניות, תמורות לוקטיביות, בלשנות אנתרופולוגית ועוד.

אוניברסיטת בן גוריון גם מציעה כאמור לימודי ספרות עברית שנכרך בהם סטטוס גבוה למדי, כשבמחלקה מלמדים גדולי הסופרים כיום כמו חיים באר, עמוס עוז ופופולריים כאתגר קרת ואורלי קסטל בלום ורבים אחרים. כמו מחלקות אחרות לספרות גם כאן המחלקה מוציאה לאור כתב עת ייחודי לביטוי יצירתי ומחקרי עבור התלמידים.

קורסים לדוגמא כוללים ספרות עממית, יצירת משה אבן עזרא, ביאליק, לאה גולדברג, חז"ל, ספרות העלייה השנייה, מאגיה יהודית, סאטירה עברית, שירה פלסטינית, ספרות יידיש, ספרדית-יהודית וקורסים רבים אחרים. על מנת להתקבל למחלקה יש להיות בעל ציון סכם 450 או פסיכומטרי 430 וציון 80 לפחות במקצועות הספרות וההבעה.

בכל אוניברסיטה שמציעה לימודי ספרות תמצאו גם סדנאות ומסלולים לכתיבה יוצרת. קבלה אליהם מותנית בהגשת תיק עבודות. אם אתם חושבים ללמוד ספרות, פשפשו במגירה ובדקו אם אתם מתאימים למסלולי הכתיבה היוצרת, מכיוון שהם מעניקים המון ללומדים בהם.

אוניברסיטת תל אביב – הכל קורא בה

ידוע לכולם, כי אוניברסיטת תל אביב מתהדרת בחוג המוביל לספרות. מדוע? כי זו תל אביב, וכרגיל, הכל קורה בה והכל קורא בה.

בראש החוג תמיד עומדת אישיות ספרותית מפורסמת, החל ממנחם פרי ועד למיכאל גלוזמן, וצוות ההוראה מורכב מיוצרים פוריים ומרצים בעלי שם. אם ברצונכם להיטמע בזירה הספרותית ולא רק ללמוד עליה, תל אביב צריכה להיות העדיפות הראשונה שלכם.

לימודי הספרות מקנים את הכלים לבוגריהם להשתלב בתחומי ההוראה, העיתונאות, העריכה הספרותית ובתחומי המחקר, התקשורת בכללה והיצירה.