בג'ונגל, טרזן מצא אותי

לא הייתי כל כך מחובר לספרים דווקא, ובעיקר הייתי ממציא סיפורים משלי, אפילו מגיל שבע או שמונה… (נמרוד, 28, סטודנט לאדריכלות)

היו לי המון סיפורים בראש על ממלכות ושבטים והייתי מפתח אותם. אבל מה שאני כן זוכר ברקע בוודאות הם סיפורים של ז'ול ורן שאהבתי לקרוא וגם את סדרת סיפורי טרזן.

את טרזן מאוד אהבתי אבל זכור לי ספר אחד מבין הסדרה שהיה בו פרק שלם שהוקדש אך ורק לתיאור של מבנים של אמזונות בג'ונגלים.אף פעם לא אהבתי תיאורים ארוכים וזה היה קשה לי, ממש סיוט. טוב שהיו דברים אחרים בטרזן שאיזנו את זה!

איך מצטרפים לפרוייקט? איפה יש עוד? פרויקט הספר הראשון שלי

בקבוק – האתר השלם על ספרות: ספרות עברית, ספרות מתורגמת, ביקורת, ספרים וסופרים – הכל במקום אחד.

אודיו בוקס - הכל על ספרי שמע

בואו להכיר את ה-Audio Books – אודיו בוקס – ספרים לשמיעה, שניתנים להורדה בצורת קובץ MP3, אליהם ניתן להאזין בכל מקום.

אודיו בוקס – לקרוא את לוליטה או להקשיב לה?

בתוך הקלחת של המדיה האוריינית ניצבת לה כיום מעין יכולת בחירה מעניינת בין הקריאה הקלאסית השכיחה שכולנו מכירים – צפייה בטקסט ועיבודו הויזואלי והמחשבתי – לבין קריאה מסוג שונה, שאולי לחלקנו מתעקשת להזכיר את ימי הילדות הנעימים בהם התכרבלנו מתחת לשמיכה בעוד אמא מקריאה ברוך את סיפורי לאה גולדברג או הנס כריסטיאן אנדרסן.

האם הקשבה לסיפור במקום קריאתו יכולה עדיין להתאים לנו כבוגרים?

ישנם טיעונים מעניינים בזכות הקשבה לספרים, הנקראים ספרי שמע או אודיו בוקס. טענה אחת היא שספרי שמע בפוטנציאל הגלום בהם מורידים את הסבירות לצבירה (על חשבון קריאה) כי מידת ההשקעה בהם היא שונה – פעילות לא כשלעצמה בהכרח אלא גם כזו המתלווה לפעילות אחרת.

מול האופטימיים עולה חשש אחר – אולי מדיות הטלוויזיה והאינטרנט פגמו במידת מה ביכולת הסבלנות שלנו להאזין, מבלי להיות תלויים בגירויים ויזואליים מתחלפים? אך אולי כפי שאנו מצליחים לחזור לטקסט בקריאה אנו יכולים לעשות כך עם אודיו? אולי בסופו של דבר זו סוגיה סובייקטיבית?

עניין נוסף לגבי אודיו בוקס הוא היותם פלטפורמה שונה להעברת ביטויים רגשיים. ישנם רגשות שקשה להעביר בצורה טקסטואלית בשל מורכבותם. כוונות בסיסיות אפשר להדגיש באמצעות סימני פיסוק בסיסיים כסימן שאלה או סימן קריאה ושלוש נקודות. אבל יש עולם רגשי המורכב מעבר לסימני פיסוק, בהיותו רב-משמעי – ולכן הוא נתון ליכולתו האמנותית של היוצר.

לעומת זה, בספרי שמע המקריא "משחק" את הטקסט, ולכן קל יותר להבינו. כמובן שעובדה זו פותחת את הדיון לפרשנויות – האם יש כוונת טקסט אחת שהשחקן מגלם אותה? האם הפרשנות נכפית עלינו? אבל אולי שקול הדבר לדילמה משיעורי הספרות – מדוע אנו מנתחים את היצירה הזו כך ולא אחרת? איך אנו יודעים שזו "כוונת המשורר"? והאם יש בכלל אחת כזו? דילמה זו צריכה להזכיר לנו שבין אם מדובר ביצירה בכתב או בשמע, אי הבהירות לגבי כוונתו המקורית של המחבר קיימת ממילא.

אודיו בוקס ישראליים? יש גם ספרי שמע בעברית

אתר אינטרנט ישראלי המגשר בין מתעניינים באודיו בוקס לבין הספרים עצמם הוא סוניקבוקס, שהיא חברה להקלטה והפצת ספרי שמע, שהוקמה ב-2006 מתוך חזון להפיץ את עולם הספר לכל אחד. החברה רואה את מחיריה כשווים לכל כיס, כאשר הלקוח יכול לקנות את הספר בדיסק או להוריד אותו למחשבו כקובץ תמורת תשלום בסכום שמופיע באתר בצמוד לכל ספר.

ההורדה הינה חוקית לכל דבר כשזכויות היוצרים שייכות לאתר. כמו כן האתר פונה אל מבקריו בהצעה לשתף תכנים שיש ברשותם, בין אם מדובר בתכני שמע כמו ספרים או הרצאות, ובין אם ברצון להפיק בעצמם ספרי שמע על פי נושאים שאמורים לעניין את הקהל הרחב – תוך כדי ההדגשה שהמפיק הפוטנציאלי חייב להחזיק בזכויות יוצרים של התכנים.

התנהלות זו מזכירה לנו את העובדה החשובה שכדי להפיץ תכנים ששייכים למישהו אחר אנו חייבים לעשות זאת באופן חוקי. לעומת זה, אם אנו רוצים להפיץ תכנים משלנו, אתר כמו סוניקבוקס מאפשר לנו גישה לאולפני הקלטות, במידה והתכנים שלנו אכן אטרקטיביים.

האתר מגוון ואפשר למצוא בו את ספריהם המוכרים ביצירה המקומית של אשכול נבו, שולמית לפיד, רם אורן, סמדר שיר ואחרים מתוך הספרות העברית, וביצירה העולמית את ג'יימס מתיו ברי, ולדימיר נבוקוב, פאולו קואלו, ג'ורג' אורוול, ארתור סי קלארק, אדגר אלן פו, רוברט לואיס סטיבנסון ורבים נוספים.

כן אפשר למצוא ספרי מדיטציה ועידן חדש באנגלית, וגם ביוגרפיות של הרמב"ם, לינקולן ומאו צה טונג, כמו גם קלאסיקות רוסיות המוקראות ברוסית כסיפוריו המפורסמים של אנטון צ'כוב.

למתעניינים בספרי שמע באנגלית אפשר לציין את האתרים לספרים דוברי אנגלית – audible.com ו – emusic.com כשהשני מספק בעיקר קבצי מוסיקה לכן המבחר שלו קטן יותר, אך ביחס לכך ששניהם דורשים דמי מנוי תמורת ההורדות, השני גם זול יותר. בראשון מנוי חודשי לספר אחד הוא 15 דולרים לעומת 10 בשני, ושני ספרים בחודש כבר מעלים את המחיר באתר הראשון ל-23 דולרים (מנוי פרימיום).

כמו כן מומלץ לבדוק מידי פעם בחנויות הספרים בארץ, שמוכרות בעיקר ספרי אודיו בעברית, אך גם ב-amazon.com  וב- eBay.com  אפשר בוודאי למצוא מציאות של ספרות מקור או ספרים יד שניה.

ואם כל זה מדבר אליכם, קיראו על ספרים באינטרנט ועל ספרים אלקטרוניים.

ספרים משומשים הינם דרך חברתית ומודעת לסביבה של צריכת ספרות. קיראו את המדרך השלם על ספרים משומשים: איך לשים את הידיים עליהם, כמה הם עולים ולמה כדאי לשים לב כאשר קונים ספר משומש.

אני לא יודעת מאיפה אתם מגיעים. אולי מרחובות, אולי מביצרון, אולי מעין זיוון. אבל מה שאני כן יודעת, הוא שלא משנה איפה אתם נמצאים, גם אליכם הגיעו ספרים משומשים.

מה מגוון האפשרויות, או איך ניתן לשים עליהם את הידיים?

•    חנויות ספרים – קניית ספרים משומשים לצרכי לימוד והנאה – בין אם מדובר בחנויות בארץ או בחו"ל או בין אם מדובר בקניית ספרים באינטרנט.

•    מתנות מחברים – לתת או לקבל מחברים ספרים שאינם בשימוש, או שהם פשט חושבים שאתם חייבים לקרוא אותם.

•    להעביר הלאה בתוך המשפחה – אפשר תמיד להעביר לאחים הקטנים את הספרים שלכם: אם זה בני גורן במתמטיקה, או תקציר של אדיפוס המלך. כמו כן, מקובל כאשר אחד הילדים עוזב את הבית למקום משלו, הוא לוקח עימו את הספרים ששייכים לו (אלו שהוא עצמו קיבל במתנה).

•    השאלת ספרים – כאן כמובן נכנס העניין שהספר לא שלכם, אך אתם יכולים לקרוא בו או להחזיק בו בזמן קצר – בין אם שאלתם ספר מספריה או שאלתם אותו מחבר טוב (ואל תשכחו להחזיר! ככה מאבדים חברים).

אילו סוגי ספרים משומשים קיימים?

•    ספרי לימוד – מתמטיקה, אזרחות, היסטוריה, לימודי ספרות באוניברסיטה או בתיכון, תנ"ך, ועוד.

•    ספרים באנגלית - בין אם אלו ספרים עבור בוק ריפורט, ספרי קריאה או ספרי אמנות, המבחר של ספרים באנגלית הוא הגדול ביותר בעולם.

•    ספרי הדרכה – ספרי הדרכה לזוגיות, ללימודי רוחניות ורפואה עצמיים, פסיכולוגיה בגרוש או שניים וכן ספרים להצלחה בעסקים.

איפה קונים אותם?

כפי שציינתי, לכל עיר יש את חנות הספרים המשומשים שלה, ופעמים רבות יותר מאחת. אני מציעה לכם לקחת "אחר צהריים חיובי", ולצאת לסיור חנויות ספרים בעירכם. אתם עומדים לגלות דברים מופלאים…

טווח מחירים

ניתן למצוא מחירים של החל מ-5 שקלים לספר (אני קניתי את "תחנת האטום" של הלדור לכסנס במחיר הזה, וזהו ספר נפלא…). הספרים הזולים במחיריהם לא זולים במהותם. נכון, תוכלו למצוא שם גם את ספרי דניאל סטיל, אבל אני סומכת על שיקול הדעת שלכם.

את הזולים ביותר (כפי שאמרתי, מבחינת מחיר בלבד) תמצאו בדרך כלל בקדמת החנות, בקופסת קרטון דהויה, זמינה ללקוחות העוברים ושבים.

מכאן המחירים עולים בהדרגה: 20-40 ש"ח (הכל בסביבות, כן?) לספרי ילדים, 40-60 ש"ח לספר בעברית – בין אם הספר הוא ספרות מתורגמת או ספרות עברית.  50-120 ש"ח (לספרים נדירים יותר – תלוי בהוצאה וברמת הנדירות שלהם וכן באיכותם).

ספרים ישנים במיוחד תוכלו למצוא במחירים מצחיקים מצד אחד – בין אם מדובר ב-25 ש"ח לתרגום נדיר של שלום עליכם שנמכר מעיזבון של איש מבוגר, אבל במצב איום (פטרת, תולעים וכו' – כדאי לשים לב לזה!) ועד 4,000 שקל ל"תמול שלשום" של עגנון, בהוצאה ראשונה ושמורה היטב.

לא הספיק לכם? רוצים לקרוא על הנימה הנוסטלגית שיש לספרים משומשים? קיראו מידע נוסף על ספרים יד שניה.

בקבוק – על ספרות ועל הדברים הנפלאים הללו שאנחנו קוראים להם ספרים.

ממתי נוהגים בני אנוש להדפיס את הגיגיהם על נייר? קיראו על הדפסת הספר הראשון ועל הוצאות לאור בישראל ובחו"ל.

צעדים ראשונים

תעשיית הדפוס עברה מהפכות רבות החל מהמאה התשיעית בסין שבה הוצא לאור הספר הראשון בטכניקת הדפוס דאז – מגילה בודהיסטית בשם "סוטרת היהלום".

במאה החמש-עשרה יוהאן גוטנברג שידרג את שיטת הדפוס לכזו שמתמקדת בייצור אותיות מתכת ואופן הטבעתן על הנייר (כשהספר הראשון שהודפס בטכניקה זו היה התנ"ך בתרגום לטיני).

אחד הביטויים של מערכת הדפוס דאז היה כלי קיבול לפרופגנדות דתיות כהוצאת "אינדקס הספרים האסורים" על ידי הכנסייה הקתולית במאה השש-עשרה, והוצאות האנציקלופדיות הצרפתית, הבריטית והאמריקאית הגדולות במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה.

בהוצאות לאור תמיד נקשרה יוקרה בשל היותן תיווך בין הקהל המשכיל לבין מרב הידע האנושי, מה שלמצער העמיק הבדלי מעמדות -  משכילים ועשירים רכשו ביוקר מההוצאות הגדולות, כשההמונים נאלצו להסתפק בבידור שהודפס על נייר זול וצהוב (מקור המונח "צהובונים") או ברומנים שבלוניים שנמכרו בזול.

האגדה מספרת שבתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, מוציא לאור אנגלי צעיר בשם אלן ליין חש מתוסכל מההיצע ה"ספרותי" שפוזר למכביר בתחנות הרכבת שבהן עבר, והחליט לתווך בין ספרות יפה לבין הקהל הרחב – מה שהוביל לייסוד הוצאת פינגווין המפורסמת בשנת 1935.

עד ליום זה הוצאה זו מפרסמת ספרות מתורגמת מן הקאנון הקלאסי וכן רבי מכר, במחירים השווים לכל כיס. בכך היא מהווה מתחרה רצינית להוצאות ספרים גדולות אחרות המשווקות את אותם ספרים וספרים אחרים במחירים "סטנדרטיים" הגבוהים בהרבה.

ואצלנו?

בישראל, ההוצאות לאור הראשונות התחילו את פועלן מתוך שאיפה ציונית מובהקת לחזק את התרבות והשפה העברית אך במקביל גם להציג לקהל הישראלי את הספרות היפה העולמית.

בין ההוצאות הראשונות ניתן למנות את הוצאת ספריית פועלים (1939), מחברות לספרות (1940), הקיבוץ המאוחד (1940), עם עובד (1942) וכתר (1958).

בהקשר הציוני אפשר לציין את ספריית פועלים שנוסדה כבית ההוצאה של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ואת הוצאת הקיבוץ המאוחד שהתמקדה בספרות ידיעת הארץ, בציונות ובסוציאליזם. ברוח המזכירה את כוונתו של ליין, הוצאת עם עובד נוסדה ביוזמת ברל כצנלסון ויועדה במוצהר לציבור הפועלים.

למול האידיאליזם העומד בשורשי מפעל ההוצאות לאור, נשאלת השאלה הטריוויאלית בתקופתנו לגבי עתידן של ההוצאות בדפוס.

כשהסצנה התרבותית שוקקת בלוגים, אתרים אישיים ופורטלים המספקים פלטפורמות להוצאה לאור עצמית במחירים סמליים, התחושה הרווחת היא שהיוצרים מבינינו כבר לא זקוקים לתיווך המודפס, המייצג איזשהו שריד לאליטיזם וסלקציה.

הוצאה לאור בעידן הרשת

מהי אפוא נחיצותה של ההוצאה לאור בצורתה הקלאסית והקונבנציונלית בעידן הרשת?

האתרים המציעים שירות הוצאה עצמית מדגישים כי "לא צריך להיות סופר או משורר" בכדי להוציא ספר – הצהרות שמעלות שאלות באשר לעתיד איכות התוכן הספרותי הישראלי.

ובעניין ההוצאה ברשת למול הדפוס – הוצאות לאור הבחינו בתחרות המסתמנת, והחלו ביוזמות לאיתור יצירות נבחרות ברשת על מנת לפרסמן בדפוס – מה שזימן התעניינות ושיתוף פעולה מלא מצד הכותבים, שכנראה עדיין רואים בהוצאת-דפוס בימה יוקרתית יותר.