תארו לכם בית ענק שרובו ככולו מבוכים ומיצגים של ערימות עיתונים כרוכים מן הרצפה ועד התקרה, פירמידות של רהיטים, טלוויזיות, מכשירי חשמל, מכונות כתיבה, כלי מוסיקה, נברשות, פנסים ונרות, מצבורי פסלונים אקלקטיים, כלי מטבח ישנים כחדשים, אריגים, בגדים, ספרים ועוד חפצים ממינים שונים ככל העולה בדמיונכם הפורה. כעת דמיינו את עצמכם חיים באותו בית, מהנדסים את דרככם בו, עיוורים.

מגדל של חפצים בניתי | עטיפת הספר: יח"צ

מאת: טלי קורל

כך התנהלו חייו של המספר, הומר קולייר, אחיו הבכור של לנגלי – ושניהם יחד, האחים קולייר, ברומן ההיסטורי של א.ל. דוקטורוב, ביצרו את עצמם כיראים מפני מגפה קטלנית, בביתם רחב-הידיים בשדרה החמישית בניו-יורק. ברומאן, כמו במציאות ההסטורית, חייהם של זוג האחים הפכו למיתוס עוד לפני מותם: בנים לשושלת מבוססת שגדלו לתמהונים שבחרו לחיות את חייהם בעוני מופגן ובחובות גבוהים כערימות העיתונים של לנגלי.

הומר קולייר – לפחות בן-דמותו ברומאן של דוקטורוב – הנדס את דרכו ביתר קלות מכפי שהיינו יכולים אנו, לו היינו במקומו. הומר היה מוסיקאי ובאמצעות המוסיקה וחושיו המחודדים הוא למד והכיר את העולם. הוא הרגיש צורות, חום, ואת מידת המוצקות של הדברים באוויר. הוא הכיר את דרכו בין מבוכי הבית לא פחות טוב מאחיו הרואה, וטוב בהרבה ממבקריהם הכושלים בחשיכה כתוצאה מהפסקת חשמל.

באמצעות רגישותו של הומר אנחנו מכירים לא רק את המרחב הביתי והעירוני של ניו-יורק בתחילת המאה העשרים, כי אם גם את פני ההולכים בה – המתחלפים וחופפים זה את זה באקלקטיות לא פחותה מזו של מצבור החפצים בבית המבוצר בשדרה החמישית. כדי להיטיב להכירם הומר  מלטף את פניהם, מתווה את צורתם ובשרניותם של הלחיים, האף, הסנטר, השפתיים ואת מרקמו ואורכו של השיער. תיאוריו הרגישים שלו מובנים לפתע כמילותיו של כל סופר שבאמצעותו אנו ממששים את מה שאינו ניתן למישוש, נוגעים ומריחים בשכלנו.

בביתם של האחים, בעיתונים שאוסף לנגלי, בשיחותיהם זה עם זה ובאינטראקציות הסמליות שלהם עם העולם החיצון, אנו עדים לכל מה שהפך את המאה העשרים למה שהיא – להיעלמותם של מנקי הרחובות הגורפים את צואת הסוסים, לרעשיו של צי המכוניות ושריקותיהם של שוטרים, לתנועות פוליטיות רדיקליות ומהפכנות נשית, לגילויי גזענות נגד שחורים, לעליית מוזיקת הג'ז, לסגידתם של האמריקנים לטבע עם התרחבות התעשייה, לגיטרות החשמליות ולרוק המודרני, למחאות הסטודנטים ולפרשת ווטרגייט, להתאבדות ההמונית בגו'נסטאון ולהתדרדרותה המוסרית של העיר ניו-יורק. ולשתי מלחמות העולם.

מוזיאון המאה

ביתם של האחים הופך למוזיאון המאה, ומשקף לנו את המציאות כפי שהיא, באמצעות הדברים שנכנסים פנימה בכורח, ובאמצעות אלו המתגלגלים אליו במקרה. מהנשפים האלטרנטיביים לחברה הגבוהה ובנות הזוג ה"רדיקליות" של לנגלי, דרך מכונית פורד מודל טי שרק בהמצאותה בחדר האוכל נחשף "טבעה המפלצתי" ועד לקורבנות המלחמות והזמן.

הופעת התגלמויותיה והשלכותיה של מלחמת העולם השנייה מוכיחה לבני אמצע המאה העשרים כי שמחתם עם סופה של המלחמה הראשונה היתה מופרזת ונאיבית. מצבם וגורלם של היהודים בגרמניה ובמזרח אירופה המסופר מפי אחיהם בארץ החופש נראו לאחים "מזעזעים כל כך שהתבקש כמעט לא להאמין להם".

פייב סנט

הפרויקט השאפתני של לנגלי קולייר, ליצור "מהדורה יומית אחת של עיתון שיהיה אפשר לקרוא בה מעתה ועד עולם", שבה יחלק את כל מעשי האדם לקטגוריות אבסולוטיות, תבניות אוניברסליות, ובתוך כך ימצא את הליבה האנושית – הוא שהעניק משמעות לחייו, שיצר בהם סדר, וכאוס בו בעת. בחזיונו ארג את 'העיתון היחיד לכל עת' – דיוקן חיינו עלי-אדמות שיימכר תמורת חמישה סנט.

החוט המקשר בין מעשיו של לנגלי ושהפיח בהם רציונליות הוא דרך הסתכלות פילוסופית, קטגורית, מכלילה, מרוחקת ונוקשה. המטאפיזיקה הטוטאלית נוסח לנגלי היא שמעגנת את הצברנות הכפייתית שמאבדת כל הגיון, ובוזקת בה הצדקה אבסולוטית. הכל לא משנה אבל לנגלי מנסה לקיים את הכל לנצח.

טירופו הגובר של לנגלי מאז שובו ממלחה"ע הראשונה מצביע על התסמונת הקולקטיבית שטבעו שתי המלחמות בחייליהן ובחברה כולה: הפיכתנו לפרנואידים ומפוחדים, מפוכחים מאוטופיות אך כושלים בסתירות של משמעות וחוסר משמעות. מלחמותינו תחמו אותנו למה שהננו: בני אדם המשועבדים לתיאוריות ולחפצים.

הומר ולנגלי / א.ל דוקטורוב
E. L. Doctorow
Homer & Langley
2009
תרגום לעברית מאנגלית- ניצה פלד, 2010
הוצאת סימנים, ידיעות אחרונות וספרי חמד

אז מה אתם יודעים על צומת ספרים? מדובר ברשת חנויות ספרים אשר מפעילה גם חנות מקוונת. המותג הביא עימו קונטרה לא פשוטה עבור סטימצקי, שנראה ששלטה בכיפה עד אז.

ההצלחה

"צומת ספרים" הוקמה רשמית בשנת 2002, כמיזוג של שתי חברות קטנות יותר. לחנות מעל ל-90 סניפים, מדן ועד אילת, כאשר חנות הדגל שלה יושבת בתל אביב, בדיזינגוף סנטר. במקביל, החנות המקוונת מוכרת ספרים באינטרנט ובהצלחה לא מעטה.

החנות

בעוד בכל חנות רגילה תמצאו מוכר/ת, ערימות, מדפים וסולמות, חנות הדגל מסודרת בתור ספריה, עם פינות קריאה ומנורות קריאה ירוקות (נשבעת שהן תוצרת איקאה. בעצם לא נשבעת) שיחזירו אתכם לילדות שלא הייתה לכם באנגליה.

הבעיתיות

מכירים את המושג "ניגוד אינטרסים"? אהם. אז זה העניין: רשת החנויות המצליחה שייכת להוצאה זמורה ביתן (אנחנו נכנה אותם לעיתים זב"מ, אז אל תיבהלו). מדובר בבית הוצאה לאור מוצלח, שהביא לנו לא מעט כותרים חשובים: החל ב"מומו" של סדרת מרגנית ועד "אדון החצר".

אני אפשט לכם את זה: נגיד שאתם מייצרים גרביים (מכירים את הבית האדום בתל אביב? נגיד ששם). והחלטתם לפתוח חנות שמוכרת, איך לא, גרביים. אילו מוצרים תמקמו במרכז החנות, במקום הבולט ביותר? כן, בהחלט, עניתם נכון, את הגרביים שאתם סרגתם, ולא של החנויות המתחרות. זו התורה על רגע אחת.

העימות בין סטימצקי לצומת ספרים

למי שרוצה לקבל "על שתי רגליים" את מהות הדיון הבעייתי, הדיון שמעורר כל-כך הרבה תגובות, כדאי שתציצו כאן: עשיתי בשבילכם סדר בכמה כתבות חשובות, המעבירות את הדיון אל הקרקע.

המיזוג המאיים על עולם הספרות – כתבה ב- NRG

המלחמה בין רשתות הספרים – כתבה ב-NRG

סטימצקי משיבים מלחמה – כתבה ב-Ynet

ח"כ ניצן הורוביץ מקדם את "החוק הצרפתי" – כתבה ב-The Marker

גם אתם מוזמנים להוסיף את התגובות שלכם לעניין הכל כך לא פשוט הזה, כאן באתר.

נראה שהמלחמה בין צומת ספרים לסטימצקי רק הולכת ומחריפה. העימות הזה מספק הרבה "צהוב" לעולם הספרות בשנים האחרונות, וסביר להניח שרק ילך ויגדל.

ובמלחמה, כמו במלחמה, כל המטרות כשרות. רק חבל שהנפגעים העיקריים מכך הינם היוצרים שלנו, הנלחמים על כל שקל שההוצאות כן או לא מסכימות להפריש להם.

מחירי ספרים – כמה אמור לעלות ספר?

על העמדה הצרכנית-חברתית של מחירי הספרים אפשר להגיד עוד המון דברים, ואנחנו גם נגיד אותם. בינתיים נאמר רק שהרעיון של להוזיל ספרים, במקורו הוא נכון. לא כולנו יכולים להרשות לעצמנו ספר ב-88 ש"ח! כן, לא כולנו מרוויחים 400 שקל לשעה אחרי מס הכנסה.

מצד שני, הוזלה משמעותית מדי של ספרים גם היא טומנת בחובה מסר בעייתי, אולי בעייתי הרבה יותר: למה שספר יעלה כמו כוס קפה? לכאן נכנסת הפסיכולוגיה החברתית, שמביטה על שיווק כעל אקט פסיכולוגי.

דוגמה לכך הינה השאלה – מה המשמעות של מוצר (למשל ספר "תולדות האהבה" מאת ניקול קראוס) בעיני שתי עיניים שונות: פעם אחת כשהוא עולה 10 ש"ח, ופעם שניה כשהוא עולה 92 ש"ח. דווקא בגלל הניגודיות הזו, אני מציעה דרך ביניים: או כמו שאומרים, לא ברצפה ולא בתקרה.

לכם, הצרכנים, יש את היכולת להשפיע – אתם בוחרים כיצד, מתי כמה ומהיכן לקנות את הספרים שלכם. גם אם מי מאיתנו נמצא עמוק ב"ביצה" הספרותית, כדאי לצאת לרגע מהקופסה ולשאול – איך הייתי רואה את זה בתור צרכן?

הקמתה של צומת ספרים, על כל הבעייתיות שבה, העלתה לסדר היום מספר שאלות חשובות: התגמול שניתן לסופרים, רשימות רבי מכר (מטעם – כן או לא?), מה משמעותו של ספר במבצע, ועוד.

אנו מציעים לכם לשמור את היד על הדופק ועל המקלדת, ולהיות, בשתי מילים, צרכנים מודעים של ספרות.

ללא ספק, הספר הכי משמעותי שקראתי השנה. יצירה שמזמן הפסיקה להיות רק בגדר יצירה, ונכנסה לי מתחת לעור.

אני לא חושבת שאוכל להפריז במילים לגבי שאלימר הליצן. ואני לא מדברת מתוך חיבה או הערצה גדולה לסופר סלמאן רושדי (והאמת, בכלל לא).

אבל אני יודעת להפריד בין יצירה למחבר שלה.

הספר הזה ערבב אצלי מציאות ובדיון ברמה שהתחלתי לחשוש לבריאותי.

אפילו הייתה לי תחושה כאילו הכרתי (או שאני מכירה) את הדמות הראשית, היא שאלימר.

לביתי הקטנה רציתי לקרוא "אינדיה", על שם בת השגריר האמריקאי בהודו.

כשביקרתי בקברו של מהטמה גנדי, עליו השלום, דיברתי עם משפחה שביקרה שם איתי. סיפרתי לי להם על הרעיון, והם נורא התלהבו.

שאלתי איך קוראים לבן שלהם, והוא ענה לי, חצי מבוייש אך גאה: "שאלימר".

כשהחלפתי את הספר תמורת "על הכתיבה", השבעתי את המוכרת לא למכור אותו לכל אחד.

"תשימי לב למי את נותנת אותו", ביקשתי באנגלית רועדת. היא הביטה בי במבט עמוק והודתה לי. כנראה גם היא, כמוני, נושמת ספרות.