אודיו בוקס - הכל על ספרי שמע

בואו להכיר את ה-Audio Books – אודיו בוקס – ספרים לשמיעה, שניתנים להורדה בצורת קובץ MP3, אליהם ניתן להאזין בכל מקום.

אודיו בוקס – לקרוא את לוליטה או להקשיב לה?

בתוך הקלחת של המדיה האוריינית ניצבת לה כיום מעין יכולת בחירה מעניינת בין הקריאה הקלאסית השכיחה שכולנו מכירים – צפייה בטקסט ועיבודו הויזואלי והמחשבתי – לבין קריאה מסוג שונה, שאולי לחלקנו מתעקשת להזכיר את ימי הילדות הנעימים בהם התכרבלנו מתחת לשמיכה בעוד אמא מקריאה ברוך את סיפורי לאה גולדברג או הנס כריסטיאן אנדרסן.

האם הקשבה לסיפור במקום קריאתו יכולה עדיין להתאים לנו כבוגרים?

ישנם טיעונים מעניינים בזכות הקשבה לספרים, הנקראים ספרי שמע או אודיו בוקס. טענה אחת היא שספרי שמע בפוטנציאל הגלום בהם מורידים את הסבירות לצבירה (על חשבון קריאה) כי מידת ההשקעה בהם היא שונה – פעילות לא כשלעצמה בהכרח אלא גם כזו המתלווה לפעילות אחרת.

מול האופטימיים עולה חשש אחר – אולי מדיות הטלוויזיה והאינטרנט פגמו במידת מה ביכולת הסבלנות שלנו להאזין, מבלי להיות תלויים בגירויים ויזואליים מתחלפים? אך אולי כפי שאנו מצליחים לחזור לטקסט בקריאה אנו יכולים לעשות כך עם אודיו? אולי בסופו של דבר זו סוגיה סובייקטיבית?

עניין נוסף לגבי אודיו בוקס הוא היותם פלטפורמה שונה להעברת ביטויים רגשיים. ישנם רגשות שקשה להעביר בצורה טקסטואלית בשל מורכבותם. כוונות בסיסיות אפשר להדגיש באמצעות סימני פיסוק בסיסיים כסימן שאלה או סימן קריאה ושלוש נקודות. אבל יש עולם רגשי המורכב מעבר לסימני פיסוק, בהיותו רב-משמעי – ולכן הוא נתון ליכולתו האמנותית של היוצר.

לעומת זה, בספרי שמע המקריא "משחק" את הטקסט, ולכן קל יותר להבינו. כמובן שעובדה זו פותחת את הדיון לפרשנויות – האם יש כוונת טקסט אחת שהשחקן מגלם אותה? האם הפרשנות נכפית עלינו? אבל אולי שקול הדבר לדילמה משיעורי הספרות – מדוע אנו מנתחים את היצירה הזו כך ולא אחרת? איך אנו יודעים שזו "כוונת המשורר"? והאם יש בכלל אחת כזו? דילמה זו צריכה להזכיר לנו שבין אם מדובר ביצירה בכתב או בשמע, אי הבהירות לגבי כוונתו המקורית של המחבר קיימת ממילא.

אודיו בוקס ישראליים? יש גם ספרי שמע בעברית

אתר אינטרנט ישראלי המגשר בין מתעניינים באודיו בוקס לבין הספרים עצמם הוא סוניקבוקס, שהיא חברה להקלטה והפצת ספרי שמע, שהוקמה ב-2006 מתוך חזון להפיץ את עולם הספר לכל אחד. החברה רואה את מחיריה כשווים לכל כיס, כאשר הלקוח יכול לקנות את הספר בדיסק או להוריד אותו למחשבו כקובץ תמורת תשלום בסכום שמופיע באתר בצמוד לכל ספר.

ההורדה הינה חוקית לכל דבר כשזכויות היוצרים שייכות לאתר. כמו כן האתר פונה אל מבקריו בהצעה לשתף תכנים שיש ברשותם, בין אם מדובר בתכני שמע כמו ספרים או הרצאות, ובין אם ברצון להפיק בעצמם ספרי שמע על פי נושאים שאמורים לעניין את הקהל הרחב – תוך כדי ההדגשה שהמפיק הפוטנציאלי חייב להחזיק בזכויות יוצרים של התכנים.

התנהלות זו מזכירה לנו את העובדה החשובה שכדי להפיץ תכנים ששייכים למישהו אחר אנו חייבים לעשות זאת באופן חוקי. לעומת זה, אם אנו רוצים להפיץ תכנים משלנו, אתר כמו סוניקבוקס מאפשר לנו גישה לאולפני הקלטות, במידה והתכנים שלנו אכן אטרקטיביים.

האתר מגוון ואפשר למצוא בו את ספריהם המוכרים ביצירה המקומית של אשכול נבו, שולמית לפיד, רם אורן, סמדר שיר ואחרים מתוך הספרות העברית, וביצירה העולמית את ג'יימס מתיו ברי, ולדימיר נבוקוב, פאולו קואלו, ג'ורג' אורוול, ארתור סי קלארק, אדגר אלן פו, רוברט לואיס סטיבנסון ורבים נוספים.

כן אפשר למצוא ספרי מדיטציה ועידן חדש באנגלית, וגם ביוגרפיות של הרמב"ם, לינקולן ומאו צה טונג, כמו גם קלאסיקות רוסיות המוקראות ברוסית כסיפוריו המפורסמים של אנטון צ'כוב.

למתעניינים בספרי שמע באנגלית אפשר לציין את האתרים לספרים דוברי אנגלית – audible.com ו – emusic.com כשהשני מספק בעיקר קבצי מוסיקה לכן המבחר שלו קטן יותר, אך ביחס לכך ששניהם דורשים דמי מנוי תמורת ההורדות, השני גם זול יותר. בראשון מנוי חודשי לספר אחד הוא 15 דולרים לעומת 10 בשני, ושני ספרים בחודש כבר מעלים את המחיר באתר הראשון ל-23 דולרים (מנוי פרימיום).

כמו כן מומלץ לבדוק מידי פעם בחנויות הספרים בארץ, שמוכרות בעיקר ספרי אודיו בעברית, אך גם ב-amazon.com  וב- eBay.com  אפשר בוודאי למצוא מציאות של ספרות מקור או ספרים יד שניה.

ואם כל זה מדבר אליכם, קיראו על ספרים באינטרנט ועל ספרים אלקטרוניים.

מהם בא-מת ספרים אלקטרוניים? מהו הספר האלקטרוני שכולם מדברים עליו? איך זה עובד ומה אתם חייבים לדעת? המדריך המלא!

ההפרדה: ספרים "פיזיים" וספרים אלקטרוניים

בתחום הקריאה הדיגיטלית החדשה – ומי יודע, שייתכן ובעתיד הלא-רחוק באמת תחליף את הקריאה הפיזית, ה"ארכאית" משהו שאנו מורגלים אליה – יש קודם כל להבחין בין שניים: האחד הוא התוכן אותו אנו קוראים, שהוא בעצם הקובץ הדיגיטלי בפלטפורמה ממוחשבת כלשהי, והאחר הוא הפלטפורמה עצמה, המכשיר החומרי ה"מאכלס" את הקבצים – הספר האלקטרוני.

קבצים דיגיטליים לקריאה עלי-רשת יש למכביר – הרי מי מאיתנו לא מכיר את שיתוף הספרים בויקיפדיה; את פרוייקט בן-יהודה לספרות עברית; את פרוייקט גוטנברג לספרות מתורגמת; את פא"ר – פרוייקט שיתוף באוצרות רוח של האוניברסיטה הפתוחה, בו נחשפים עשרות ספרי לימוד שעד כה היו נגישים רק בצורתם הנושנה (כספרים יקרים).

הפרוייקטים המפורסמים הללו, ועוד רבים אחרים שנועדו לקרב בינינו אוהבי הספרות והידע לבין התכנים ללא תיווכם של מוציאים לאור, חנויות ספרים, ספריות וחברות באקדמיות.

בעד ונגד – דיון סוער

אבל הספרים האלקטרוניים, אלה שמכילים בפוטנציה את קבצי הספרים, השירים והסיפורים, המסות ועבודות הלימוד, הם אלו שמעוררים עדיין דיון סוער והתלהבות לצד קרירות, שנים לאחר שהשיווק בהם החל – למרות שבארץ החלו בשיווק הרשמי רק בשנים האחרונות ממש.

הטענות מוכרות עד מאוד – אוהבי הספרים במתכונתם הקלאסית לא יכולים להתמודד בשום אופן עם המעבר למדיה דיגיטלית, לא יכולים להכיל ולהבין את המרת תחושת המגע הפיזית בספר ללחיצות כפתור וריחוק מנוכר מהטקסט (ולאוהבי המרקורים, הסימונים, ההערות והקיפולים זו בכלל צרה).

וזה עוד לפני שהזכרנו את הפרידה מריח הדפים החדשים ועוד לא הזכרנו את הפרידה מהאוסף הממלא את ליבנו גאווה של השמות הקאנוניים או הפשוט מרגשים על מדף הספרים המעוצב והמסודר, לפי אלף-בית, נושא, גודל או צבע. אכן, התהוותה של נוסטלגיה חדשה.

אך עם כל ההתרפקות וההתפרקות הנוסטלגית הזאת, יש לזכור את החיסכון העצום במשאבים ואפילו בכסף מהכיס האישי שלנו – כשאנו רוכשים ספרים פיזיים, אנחנו משלמים בממוצע על כל ספר לפחות 60 שקלים, בהתחשב במבצעים והנחות (הרי ספרים יקרים בהרבה).

בהנחה ולקוראים ה"כבדים" שבנו יש ספריות מפוארות של כ-200 ספרים (וזה עוד נתון צנוע ממש) אזי הוצאנו עליהם כ-12 אלף שקלים! גם אם נתחשב בספרי מתנה, עברו-במשפחה, ספרים בחינם ועוד, וממש נרד לסכום של 5000 שקלים, הרי זה עדיין סכום מגוחך ממש למול הסכום שנוציא בפועל על קריאה בספר אלקטרוני.

פרטים חשובים (וכן, קצת טכניים)

מחיריהם של ספרים אלקטרוניים בארץ, שנקראים גם קוראי ספרים אלקטרוניים, נע בין 1000 ל-2000 שקלים לערך, כשהמחיר הממוצע שסביר להתקל בו הוא 1400-1700 שקלים.

מבחינת הבטחות היצרנים, יתרונות המכשירים כבירים – משקלם מתנועע בין מאות בודדים של גרמים (בדר"כ 180-220), סוללה טעונה במצב מלא מאפשרת קריאה של עד אלפי עמודים, צגים בטכנולוגיית "נייר אלקטרוני" המדמים תחושה של קריאה מדף נייר, שאינם פולטים קרינה ולכן לא מעייפים את העיניים וגורמים לתופעות לוואי אחרות.

לצידם קיים ממשק הפעלה בסיסי, תמיכה בפורמטי-טקסט מרובים, אפשרות להאזנה למוסיקה וצפייה בתמונות, תוספות ששוויין מאות קלים כנרתיק נלווה וכרטיס זיכרון נוסף ונגישות לכבדי ראייה. וכמובן אחריות למשך שנה על ידי היבואן של המכשיר.

אך יתרון בולט וחשוב באמת, לפחות בשביל רבים, מעבר לחיסכון אישי או נוחות אישית, הוא היתרון האקולוגי – מדובר בחסכון עצום בנייר. הרי בכל ספר אלקטרוני אפשר לשמור אלפי קבצי ספרים דיגיטליים, כך ש"ספר" אחד הוא למעשה רבים.

יש שתי דרכים מרכזיות להעביר ספרים אל הספר האלקטרוני, כשאחת מהן היא עדיין הורדה בתשלום מאתרי האקדמיות או הוצאות הספרים או אתרים ייעודיים אחרים, אולם האחרת היא ההורדה בחינם מהאתרים שהוזכרו לעיל ועוד רבים אחרים (כמו eספרים או אתרים המציעים דמי מנוי בסיסיים תמורת הורדות מרובות).

האתרים הרשמיים ברשת כמו אלו שהוזכרו, מציעים ספרים בחינם באופן המעוגן בזכויות יוצרים – כמו למשל החוק שמותיר שימוש ביצירות כ-70 שנים לאחר מות היוצר, או הסכמים פרטיים עם היוצרים או משפחותיהן.

כמו כן, ישנם ספרים אלקטרוניים המשווקים בשיתוף עם הוצאות ספרים מוכרות או אתרים ייעודיים המציעים ספרים להורדה ללקוחותיהם. אלה גם אלה פועלים בהתאם לחוקי זכויות יוצרים.

רוצים לעזור לעולם, לפחות מבחינה אקולוגית? אולי תתעניינו ב… ספרים משומשים ספרים יד שניה ספרים באינטרנט או כתבו אלינו בתגובות על הזווית האישית שלכם!

אז מה אתם יודעים על צומת ספרים? מדובר ברשת חנויות ספרים אשר מפעילה גם חנות מקוונת. המותג הביא עימו קונטרה לא פשוטה עבור סטימצקי, שנראה ששלטה בכיפה עד אז.

ההצלחה

"צומת ספרים" הוקמה רשמית בשנת 2002, כמיזוג של שתי חברות קטנות יותר. לחנות מעל ל-90 סניפים, מדן ועד אילת, כאשר חנות הדגל שלה יושבת בתל אביב, בדיזינגוף סנטר. במקביל, החנות המקוונת מוכרת ספרים באינטרנט ובהצלחה לא מעטה.

החנות

בעוד בכל חנות רגילה תמצאו מוכר/ת, ערימות, מדפים וסולמות, חנות הדגל מסודרת בתור ספריה, עם פינות קריאה ומנורות קריאה ירוקות (נשבעת שהן תוצרת איקאה. בעצם לא נשבעת) שיחזירו אתכם לילדות שלא הייתה לכם באנגליה.

הבעיתיות

מכירים את המושג "ניגוד אינטרסים"? אהם. אז זה העניין: רשת החנויות המצליחה שייכת להוצאה זמורה ביתן (אנחנו נכנה אותם לעיתים זב"מ, אז אל תיבהלו). מדובר בבית הוצאה לאור מוצלח, שהביא לנו לא מעט כותרים חשובים: החל ב"מומו" של סדרת מרגנית ועד "אדון החצר".

אני אפשט לכם את זה: נגיד שאתם מייצרים גרביים (מכירים את הבית האדום בתל אביב? נגיד ששם). והחלטתם לפתוח חנות שמוכרת, איך לא, גרביים. אילו מוצרים תמקמו במרכז החנות, במקום הבולט ביותר? כן, בהחלט, עניתם נכון, את הגרביים שאתם סרגתם, ולא של החנויות המתחרות. זו התורה על רגע אחת.

העימות בין סטימצקי לצומת ספרים

למי שרוצה לקבל "על שתי רגליים" את מהות הדיון הבעייתי, הדיון שמעורר כל-כך הרבה תגובות, כדאי שתציצו כאן: עשיתי בשבילכם סדר בכמה כתבות חשובות, המעבירות את הדיון אל הקרקע.

המיזוג המאיים על עולם הספרות – כתבה ב- NRG

המלחמה בין רשתות הספרים – כתבה ב-NRG

סטימצקי משיבים מלחמה – כתבה ב-Ynet

ח"כ ניצן הורוביץ מקדם את "החוק הצרפתי" – כתבה ב-The Marker

גם אתם מוזמנים להוסיף את התגובות שלכם לעניין הכל כך לא פשוט הזה, כאן באתר.

נראה שהמלחמה בין צומת ספרים לסטימצקי רק הולכת ומחריפה. העימות הזה מספק הרבה "צהוב" לעולם הספרות בשנים האחרונות, וסביר להניח שרק ילך ויגדל.

ובמלחמה, כמו במלחמה, כל המטרות כשרות. רק חבל שהנפגעים העיקריים מכך הינם היוצרים שלנו, הנלחמים על כל שקל שההוצאות כן או לא מסכימות להפריש להם.

מחירי ספרים – כמה אמור לעלות ספר?

על העמדה הצרכנית-חברתית של מחירי הספרים אפשר להגיד עוד המון דברים, ואנחנו גם נגיד אותם. בינתיים נאמר רק שהרעיון של להוזיל ספרים, במקורו הוא נכון. לא כולנו יכולים להרשות לעצמנו ספר ב-88 ש"ח! כן, לא כולנו מרוויחים 400 שקל לשעה אחרי מס הכנסה.

מצד שני, הוזלה משמעותית מדי של ספרים גם היא טומנת בחובה מסר בעייתי, אולי בעייתי הרבה יותר: למה שספר יעלה כמו כוס קפה? לכאן נכנסת הפסיכולוגיה החברתית, שמביטה על שיווק כעל אקט פסיכולוגי.

דוגמה לכך הינה השאלה – מה המשמעות של מוצר (למשל ספר "תולדות האהבה" מאת ניקול קראוס) בעיני שתי עיניים שונות: פעם אחת כשהוא עולה 10 ש"ח, ופעם שניה כשהוא עולה 92 ש"ח. דווקא בגלל הניגודיות הזו, אני מציעה דרך ביניים: או כמו שאומרים, לא ברצפה ולא בתקרה.

לכם, הצרכנים, יש את היכולת להשפיע – אתם בוחרים כיצד, מתי כמה ומהיכן לקנות את הספרים שלכם. גם אם מי מאיתנו נמצא עמוק ב"ביצה" הספרותית, כדאי לצאת לרגע מהקופסה ולשאול – איך הייתי רואה את זה בתור צרכן?

הקמתה של צומת ספרים, על כל הבעייתיות שבה, העלתה לסדר היום מספר שאלות חשובות: התגמול שניתן לסופרים, רשימות רבי מכר (מטעם – כן או לא?), מה משמעותו של ספר במבצע, ועוד.

אנו מציעים לכם לשמור את היד על הדופק ועל המקלדת, ולהיות, בשתי מילים, צרכנים מודעים של ספרות.