מה בין החיה הקטנטנה לבין היצר שלנו לאהבת ספרות ולגמיאת ספרים כאילו סגרו את המחר? קיראו על השילוב בין השניים בחנות הספרים "תולעת ספרים" אשר בכיכר רבין?

תולעת ספרים ומשפחת הפרפראים

'כינת הספרים' או 'דגיג כסף הסוכר' היו מוצאים את בחירתנו לכנות כ'תולעת ספרים' מישהו המתייחס אל כרכי הדפים המוזרים הללו בחרדת קודש, ולא סועד אותם בלהט, כבחירה מתמיהה ואירונית. אלו השניים הם דוגמאות לחרקים הניזונים מכריכות ודפי ספרים, יחד עם הפרפראים המוכרים כעשי ספרים. תולעת ספרים אנושית, לעומת זאת, אכילתה את הספר היא סימבולית בלבד.

אבל עצם גמיעת הדפים, הרדיפה אחר ספרים חדשים, הנטייה הכפייתית לאוספם, השמירה וההקפדה כאילו היו ילדים זכים – כל אלו נראים מן הצד דומים לאובססיה ולנטייתם הבלתי נשלטת של חרקי ספרים אמיתיים לנכס את הדפים לעצמם – ואולם בדרך פטאליסטית יותר.

רכונים ברצינות מוקפדת

בימי השבוע פרט ליום שבת, בין שמונה וחצי בבוקר לעשר בערב, ובשישי עד חמש אחר הצהריים, בכיכר רבין מספר 9 בתל אביב, לא תראו ככל הנראה אנשים בולסים ספרים בצורה מפורשת, אבל כן תמצאו אותם רכונים ברצינות מוקפדת כלפי הספרים, מחטטים בסקרנות בין האוספים ושקועים באחד מספרי התצוגה בין לגימת קפה לבין נשנושי עוגייה או קיש.

הפנטזיה של תולעי ספרים רבים מאיתנו המחברת בין ספרים לאוכל היא מזמן לא פנטזיה בחנות הספרים "תולעת ספרים" שבתל אביב. ובכל אופן, לא מאז ינואר 1984, כאשר המיזם קם והוציא שורשים ועלים.

חנות הספרים הוכיחה את הצלחתה עד שיכלה להרשות לעצמה להקים תחתיה הוצאת ספרים באותו שם, הפועלת מאז 1999 ומתרכזת בספרי פסיכואנליזה וביקורת תרבות.

בחנות הספרים עצמה המבקר הסקרן יוכל למצוא שפע של ספרי פסיכולוגיה, אדיכלות ועיצוב – שכן בשלושת אלו מתמחה החנות על פי הצהרתה מאז ימי הקמתה הראשונים.

תולעת ספרים - חנות וסיפור אהבה

מארבעה ספרים בעיצוב שהביאו יזמות החנות מיפן הרחוקה, כיום מתהדרת החנות בשלל רחב של ספרים מוקפדים הנבחרים בעין בוחנת בכנסי ספרים בינלאומיים שיוצאות אליהם היזמות האמביציוניות הרשנזון ויידוב.

יחד עם הספרים האלה יש היצע רחב של ספרים באנגלית, ספרי ילדים, ספרי שירה, עיון ופרוזה – כך שעל כוס קפה כל אחד כמעט ימצא את משאת נפשו מחכה לו בין הדפים. ואם הספרים מעוררים רעב של ממש בית הקפה מציע גם טוסטים, סלטים, מרקים ומנות משביעות נוספות. הכל בטוב טעם.

ההוצאה לאור "תולעת ספרים" תעניין בוודאי את הקהל הרחב כמו שהיא מעניינת אקדמאים, אנשי מקצוע ומשוגעים לפסיכולוגיה. קטלוג ההוצאה כולל כותרים מרתקים בעלי שם עולמי כמו "פרויד ומעבר לו" של מיטשל ובלאק; "ה'אני עור'" של אנזייה; "פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח האדם" של קוהוט ועוד.

בואו נפנה אל המגדיר…

הגדרה ממוצעת של "תולעת ספרים" אומרת כך – תולעי ספרים הם לא חרק אחד, כי אם קבוצה של חרקים שמשותפת לה האהבה הבלתי נשלטת לבליסת וביעור ספרים ומסמכים אחרים.

אוהבי הספרים האנושיים המבקרים בחנות "תולעת ספרים" או מתכרבלים בביתם באינטימיות עם הספר האהוב עליהם, גם להם משותפת אותה אהבה גדולה – רחשי כבוד ייחודיים לספרים והוקרתם כחברים נאמנים, המספקים מזור בשעת יגון ומשב של יצירה והשראה בשעת אפלוליות הנפש.

בתמורה, מבטיחה תולעת הספרים האנושית, לשמור על ספרה מכל משמר ובהחלט לא לנגוס בו. אפילו אם דבק בו ריח המאפה מחנות הספרים המטריפה בכיכר רבין.

אולי יעניין אתכם לקרוא על…?

[פרוייקט הספר הראשון שלי - מיזם קריאה מקסים!]

[לימודי ספרות - מסלול הלימודים של אלו שלא יכולים בלי הסם המשכר הזה...]

[הלדור לכסנס - מה לי ולאיסלנד? נקודת מבט אישית]

[אתר בקבוק - הכל על ספרות]

אודיו בוקס - הכל על ספרי שמע

בואו להכיר את ה-Audio Books – אודיו בוקס – ספרים לשמיעה, שניתנים להורדה בצורת קובץ MP3, אליהם ניתן להאזין בכל מקום.

אודיו בוקס – לקרוא את לוליטה או להקשיב לה?

בתוך הקלחת של המדיה האוריינית ניצבת לה כיום מעין יכולת בחירה מעניינת בין הקריאה הקלאסית השכיחה שכולנו מכירים – צפייה בטקסט ועיבודו הויזואלי והמחשבתי – לבין קריאה מסוג שונה, שאולי לחלקנו מתעקשת להזכיר את ימי הילדות הנעימים בהם התכרבלנו מתחת לשמיכה בעוד אמא מקריאה ברוך את סיפורי לאה גולדברג או הנס כריסטיאן אנדרסן.

האם הקשבה לסיפור במקום קריאתו יכולה עדיין להתאים לנו כבוגרים?

ישנם טיעונים מעניינים בזכות הקשבה לספרים, הנקראים ספרי שמע או אודיו בוקס. טענה אחת היא שספרי שמע בפוטנציאל הגלום בהם מורידים את הסבירות לצבירה (על חשבון קריאה) כי מידת ההשקעה בהם היא שונה – פעילות לא כשלעצמה בהכרח אלא גם כזו המתלווה לפעילות אחרת.

מול האופטימיים עולה חשש אחר – אולי מדיות הטלוויזיה והאינטרנט פגמו במידת מה ביכולת הסבלנות שלנו להאזין, מבלי להיות תלויים בגירויים ויזואליים מתחלפים? אך אולי כפי שאנו מצליחים לחזור לטקסט בקריאה אנו יכולים לעשות כך עם אודיו? אולי בסופו של דבר זו סוגיה סובייקטיבית?

עניין נוסף לגבי אודיו בוקס הוא היותם פלטפורמה שונה להעברת ביטויים רגשיים. ישנם רגשות שקשה להעביר בצורה טקסטואלית בשל מורכבותם. כוונות בסיסיות אפשר להדגיש באמצעות סימני פיסוק בסיסיים כסימן שאלה או סימן קריאה ושלוש נקודות. אבל יש עולם רגשי המורכב מעבר לסימני פיסוק, בהיותו רב-משמעי – ולכן הוא נתון ליכולתו האמנותית של היוצר.

לעומת זה, בספרי שמע המקריא "משחק" את הטקסט, ולכן קל יותר להבינו. כמובן שעובדה זו פותחת את הדיון לפרשנויות – האם יש כוונת טקסט אחת שהשחקן מגלם אותה? האם הפרשנות נכפית עלינו? אבל אולי שקול הדבר לדילמה משיעורי הספרות – מדוע אנו מנתחים את היצירה הזו כך ולא אחרת? איך אנו יודעים שזו "כוונת המשורר"? והאם יש בכלל אחת כזו? דילמה זו צריכה להזכיר לנו שבין אם מדובר ביצירה בכתב או בשמע, אי הבהירות לגבי כוונתו המקורית של המחבר קיימת ממילא.

אודיו בוקס ישראליים? יש גם ספרי שמע בעברית

אתר אינטרנט ישראלי המגשר בין מתעניינים באודיו בוקס לבין הספרים עצמם הוא סוניקבוקס, שהיא חברה להקלטה והפצת ספרי שמע, שהוקמה ב-2006 מתוך חזון להפיץ את עולם הספר לכל אחד. החברה רואה את מחיריה כשווים לכל כיס, כאשר הלקוח יכול לקנות את הספר בדיסק או להוריד אותו למחשבו כקובץ תמורת תשלום בסכום שמופיע באתר בצמוד לכל ספר.

ההורדה הינה חוקית לכל דבר כשזכויות היוצרים שייכות לאתר. כמו כן האתר פונה אל מבקריו בהצעה לשתף תכנים שיש ברשותם, בין אם מדובר בתכני שמע כמו ספרים או הרצאות, ובין אם ברצון להפיק בעצמם ספרי שמע על פי נושאים שאמורים לעניין את הקהל הרחב – תוך כדי ההדגשה שהמפיק הפוטנציאלי חייב להחזיק בזכויות יוצרים של התכנים.

התנהלות זו מזכירה לנו את העובדה החשובה שכדי להפיץ תכנים ששייכים למישהו אחר אנו חייבים לעשות זאת באופן חוקי. לעומת זה, אם אנו רוצים להפיץ תכנים משלנו, אתר כמו סוניקבוקס מאפשר לנו גישה לאולפני הקלטות, במידה והתכנים שלנו אכן אטרקטיביים.

האתר מגוון ואפשר למצוא בו את ספריהם המוכרים ביצירה המקומית של אשכול נבו, שולמית לפיד, רם אורן, סמדר שיר ואחרים מתוך הספרות העברית, וביצירה העולמית את ג'יימס מתיו ברי, ולדימיר נבוקוב, פאולו קואלו, ג'ורג' אורוול, ארתור סי קלארק, אדגר אלן פו, רוברט לואיס סטיבנסון ורבים נוספים.

כן אפשר למצוא ספרי מדיטציה ועידן חדש באנגלית, וגם ביוגרפיות של הרמב"ם, לינקולן ומאו צה טונג, כמו גם קלאסיקות רוסיות המוקראות ברוסית כסיפוריו המפורסמים של אנטון צ'כוב.

למתעניינים בספרי שמע באנגלית אפשר לציין את האתרים לספרים דוברי אנגלית – audible.com ו – emusic.com כשהשני מספק בעיקר קבצי מוסיקה לכן המבחר שלו קטן יותר, אך ביחס לכך ששניהם דורשים דמי מנוי תמורת ההורדות, השני גם זול יותר. בראשון מנוי חודשי לספר אחד הוא 15 דולרים לעומת 10 בשני, ושני ספרים בחודש כבר מעלים את המחיר באתר הראשון ל-23 דולרים (מנוי פרימיום).

כמו כן מומלץ לבדוק מידי פעם בחנויות הספרים בארץ, שמוכרות בעיקר ספרי אודיו בעברית, אך גם ב-amazon.com  וב- eBay.com  אפשר בוודאי למצוא מציאות של ספרות מקור או ספרים יד שניה.

ואם כל זה מדבר אליכם, קיראו על ספרים באינטרנט ועל ספרים אלקטרוניים.

מהם בא-מת ספרים אלקטרוניים? מהו הספר האלקטרוני שכולם מדברים עליו? איך זה עובד ומה אתם חייבים לדעת? המדריך המלא!

ההפרדה: ספרים "פיזיים" וספרים אלקטרוניים

בתחום הקריאה הדיגיטלית החדשה – ומי יודע, שייתכן ובעתיד הלא-רחוק באמת תחליף את הקריאה הפיזית, ה"ארכאית" משהו שאנו מורגלים אליה – יש קודם כל להבחין בין שניים: האחד הוא התוכן אותו אנו קוראים, שהוא בעצם הקובץ הדיגיטלי בפלטפורמה ממוחשבת כלשהי, והאחר הוא הפלטפורמה עצמה, המכשיר החומרי ה"מאכלס" את הקבצים – הספר האלקטרוני.

קבצים דיגיטליים לקריאה עלי-רשת יש למכביר – הרי מי מאיתנו לא מכיר את שיתוף הספרים בויקיפדיה; את פרוייקט בן-יהודה לספרות עברית; את פרוייקט גוטנברג לספרות מתורגמת; את פא"ר – פרוייקט שיתוף באוצרות רוח של האוניברסיטה הפתוחה, בו נחשפים עשרות ספרי לימוד שעד כה היו נגישים רק בצורתם הנושנה (כספרים יקרים).

הפרוייקטים המפורסמים הללו, ועוד רבים אחרים שנועדו לקרב בינינו אוהבי הספרות והידע לבין התכנים ללא תיווכם של מוציאים לאור, חנויות ספרים, ספריות וחברות באקדמיות.

בעד ונגד – דיון סוער

אבל הספרים האלקטרוניים, אלה שמכילים בפוטנציה את קבצי הספרים, השירים והסיפורים, המסות ועבודות הלימוד, הם אלו שמעוררים עדיין דיון סוער והתלהבות לצד קרירות, שנים לאחר שהשיווק בהם החל – למרות שבארץ החלו בשיווק הרשמי רק בשנים האחרונות ממש.

הטענות מוכרות עד מאוד – אוהבי הספרים במתכונתם הקלאסית לא יכולים להתמודד בשום אופן עם המעבר למדיה דיגיטלית, לא יכולים להכיל ולהבין את המרת תחושת המגע הפיזית בספר ללחיצות כפתור וריחוק מנוכר מהטקסט (ולאוהבי המרקורים, הסימונים, ההערות והקיפולים זו בכלל צרה).

וזה עוד לפני שהזכרנו את הפרידה מריח הדפים החדשים ועוד לא הזכרנו את הפרידה מהאוסף הממלא את ליבנו גאווה של השמות הקאנוניים או הפשוט מרגשים על מדף הספרים המעוצב והמסודר, לפי אלף-בית, נושא, גודל או צבע. אכן, התהוותה של נוסטלגיה חדשה.

אך עם כל ההתרפקות וההתפרקות הנוסטלגית הזאת, יש לזכור את החיסכון העצום במשאבים ואפילו בכסף מהכיס האישי שלנו – כשאנו רוכשים ספרים פיזיים, אנחנו משלמים בממוצע על כל ספר לפחות 60 שקלים, בהתחשב במבצעים והנחות (הרי ספרים יקרים בהרבה).

בהנחה ולקוראים ה"כבדים" שבנו יש ספריות מפוארות של כ-200 ספרים (וזה עוד נתון צנוע ממש) אזי הוצאנו עליהם כ-12 אלף שקלים! גם אם נתחשב בספרי מתנה, עברו-במשפחה, ספרים בחינם ועוד, וממש נרד לסכום של 5000 שקלים, הרי זה עדיין סכום מגוחך ממש למול הסכום שנוציא בפועל על קריאה בספר אלקטרוני.

פרטים חשובים (וכן, קצת טכניים)

מחיריהם של ספרים אלקטרוניים בארץ, שנקראים גם קוראי ספרים אלקטרוניים, נע בין 1000 ל-2000 שקלים לערך, כשהמחיר הממוצע שסביר להתקל בו הוא 1400-1700 שקלים.

מבחינת הבטחות היצרנים, יתרונות המכשירים כבירים – משקלם מתנועע בין מאות בודדים של גרמים (בדר"כ 180-220), סוללה טעונה במצב מלא מאפשרת קריאה של עד אלפי עמודים, צגים בטכנולוגיית "נייר אלקטרוני" המדמים תחושה של קריאה מדף נייר, שאינם פולטים קרינה ולכן לא מעייפים את העיניים וגורמים לתופעות לוואי אחרות.

לצידם קיים ממשק הפעלה בסיסי, תמיכה בפורמטי-טקסט מרובים, אפשרות להאזנה למוסיקה וצפייה בתמונות, תוספות ששוויין מאות קלים כנרתיק נלווה וכרטיס זיכרון נוסף ונגישות לכבדי ראייה. וכמובן אחריות למשך שנה על ידי היבואן של המכשיר.

אך יתרון בולט וחשוב באמת, לפחות בשביל רבים, מעבר לחיסכון אישי או נוחות אישית, הוא היתרון האקולוגי – מדובר בחסכון עצום בנייר. הרי בכל ספר אלקטרוני אפשר לשמור אלפי קבצי ספרים דיגיטליים, כך ש"ספר" אחד הוא למעשה רבים.

יש שתי דרכים מרכזיות להעביר ספרים אל הספר האלקטרוני, כשאחת מהן היא עדיין הורדה בתשלום מאתרי האקדמיות או הוצאות הספרים או אתרים ייעודיים אחרים, אולם האחרת היא ההורדה בחינם מהאתרים שהוזכרו לעיל ועוד רבים אחרים (כמו eספרים או אתרים המציעים דמי מנוי בסיסיים תמורת הורדות מרובות).

האתרים הרשמיים ברשת כמו אלו שהוזכרו, מציעים ספרים בחינם באופן המעוגן בזכויות יוצרים – כמו למשל החוק שמותיר שימוש ביצירות כ-70 שנים לאחר מות היוצר, או הסכמים פרטיים עם היוצרים או משפחותיהן.

כמו כן, ישנם ספרים אלקטרוניים המשווקים בשיתוף עם הוצאות ספרים מוכרות או אתרים ייעודיים המציעים ספרים להורדה ללקוחותיהם. אלה גם אלה פועלים בהתאם לחוקי זכויות יוצרים.

רוצים לעזור לעולם, לפחות מבחינה אקולוגית? אולי תתעניינו ב… ספרים משומשים ספרים יד שניה ספרים באינטרנט או כתבו אלינו בתגובות על הזווית האישית שלכם!

אז מה אתם יודעים על צומת ספרים? מדובר ברשת חנויות ספרים אשר מפעילה גם חנות מקוונת. המותג הביא עימו קונטרה לא פשוטה עבור סטימצקי, שנראה ששלטה בכיפה עד אז.

ההצלחה

"צומת ספרים" הוקמה רשמית בשנת 2002, כמיזוג של שתי חברות קטנות יותר. לחנות מעל ל-90 סניפים, מדן ועד אילת, כאשר חנות הדגל שלה יושבת בתל אביב, בדיזינגוף סנטר. במקביל, החנות המקוונת מוכרת ספרים באינטרנט ובהצלחה לא מעטה.

החנות

בעוד בכל חנות רגילה תמצאו מוכר/ת, ערימות, מדפים וסולמות, חנות הדגל מסודרת בתור ספריה, עם פינות קריאה ומנורות קריאה ירוקות (נשבעת שהן תוצרת איקאה. בעצם לא נשבעת) שיחזירו אתכם לילדות שלא הייתה לכם באנגליה.

הבעיתיות

מכירים את המושג "ניגוד אינטרסים"? אהם. אז זה העניין: רשת החנויות המצליחה שייכת להוצאה זמורה ביתן (אנחנו נכנה אותם לעיתים זב"מ, אז אל תיבהלו). מדובר בבית הוצאה לאור מוצלח, שהביא לנו לא מעט כותרים חשובים: החל ב"מומו" של סדרת מרגנית ועד "אדון החצר".

אני אפשט לכם את זה: נגיד שאתם מייצרים גרביים (מכירים את הבית האדום בתל אביב? נגיד ששם). והחלטתם לפתוח חנות שמוכרת, איך לא, גרביים. אילו מוצרים תמקמו במרכז החנות, במקום הבולט ביותר? כן, בהחלט, עניתם נכון, את הגרביים שאתם סרגתם, ולא של החנויות המתחרות. זו התורה על רגע אחת.

העימות בין סטימצקי לצומת ספרים

למי שרוצה לקבל "על שתי רגליים" את מהות הדיון הבעייתי, הדיון שמעורר כל-כך הרבה תגובות, כדאי שתציצו כאן: עשיתי בשבילכם סדר בכמה כתבות חשובות, המעבירות את הדיון אל הקרקע.

המיזוג המאיים על עולם הספרות – כתבה ב- NRG

המלחמה בין רשתות הספרים – כתבה ב-NRG

סטימצקי משיבים מלחמה – כתבה ב-Ynet

ח"כ ניצן הורוביץ מקדם את "החוק הצרפתי" – כתבה ב-The Marker

גם אתם מוזמנים להוסיף את התגובות שלכם לעניין הכל כך לא פשוט הזה, כאן באתר.

נראה שהמלחמה בין צומת ספרים לסטימצקי רק הולכת ומחריפה. העימות הזה מספק הרבה "צהוב" לעולם הספרות בשנים האחרונות, וסביר להניח שרק ילך ויגדל.

ובמלחמה, כמו במלחמה, כל המטרות כשרות. רק חבל שהנפגעים העיקריים מכך הינם היוצרים שלנו, הנלחמים על כל שקל שההוצאות כן או לא מסכימות להפריש להם.

מחירי ספרים – כמה אמור לעלות ספר?

על העמדה הצרכנית-חברתית של מחירי הספרים אפשר להגיד עוד המון דברים, ואנחנו גם נגיד אותם. בינתיים נאמר רק שהרעיון של להוזיל ספרים, במקורו הוא נכון. לא כולנו יכולים להרשות לעצמנו ספר ב-88 ש"ח! כן, לא כולנו מרוויחים 400 שקל לשעה אחרי מס הכנסה.

מצד שני, הוזלה משמעותית מדי של ספרים גם היא טומנת בחובה מסר בעייתי, אולי בעייתי הרבה יותר: למה שספר יעלה כמו כוס קפה? לכאן נכנסת הפסיכולוגיה החברתית, שמביטה על שיווק כעל אקט פסיכולוגי.

דוגמה לכך הינה השאלה – מה המשמעות של מוצר (למשל ספר "תולדות האהבה" מאת ניקול קראוס) בעיני שתי עיניים שונות: פעם אחת כשהוא עולה 10 ש"ח, ופעם שניה כשהוא עולה 92 ש"ח. דווקא בגלל הניגודיות הזו, אני מציעה דרך ביניים: או כמו שאומרים, לא ברצפה ולא בתקרה.

לכם, הצרכנים, יש את היכולת להשפיע – אתם בוחרים כיצד, מתי כמה ומהיכן לקנות את הספרים שלכם. גם אם מי מאיתנו נמצא עמוק ב"ביצה" הספרותית, כדאי לצאת לרגע מהקופסה ולשאול – איך הייתי רואה את זה בתור צרכן?

הקמתה של צומת ספרים, על כל הבעייתיות שבה, העלתה לסדר היום מספר שאלות חשובות: התגמול שניתן לסופרים, רשימות רבי מכר (מטעם – כן או לא?), מה משמעותו של ספר במבצע, ועוד.

אנו מציעים לכם לשמור את היד על הדופק ועל המקלדת, ולהיות, בשתי מילים, צרכנים מודעים של ספרות.

כיום כבר ברור לכולם (ואם עוד לא ברור לכם אז הגיע הזמן), שספרים בשפות זרות קונים באינטרנט. לפניכם השוואה בין שלוש חנויות הספרים המקוונות הגדולות והטובות ברשת.

הקהל ככוח צרכני

כאשר אנו קונים כל מוצר, ואפילו הוא ספר, אנחנו חייבים לשאול: מאיפה הוא הגיע אלינו, ומי גוזר את הקופון עליו. אנחנו חייבים להפוך לצרכנים מודעים… תכף תבינו למה.

למה לקנות ספרים ברשת?

התשובה פשוטה: מבחר ומחיר. כיום, בעידן המודרני, אנו חשופים למליונים ואף למיליארדים של ספרים בשפות שונות. לצד המבחר, שרק קצה קצהו מגיע לישראל בתור ספרות מתורגמת עומד נתון שאי אפשר ואסור להתעלם ממנו: המחיר.

כאשר אנחנו מעוניינים בספר, אנחנו הרבה פחות מתעניינים במותג – כלומר באיזו חנות קנינו אותו וממי נקבל סימניה בחינם. אנחנו רוצים את הספרים הטובים ביותר במחירים הנמוכים ביותר.

חנות מקוונת יכולה להרשות זאת לעמה מכיוון שהעלויות שלה נמוכות (בתור התחלה – אין תשלום שכר דירה!) ולכן הצרכנים אינם נדרשים להשלים זאת בעצמם.

האקולוגית והחברתית: BetterWorldBooks

מציעה מגוון אדיר של ספרים, כאשר המוטו שלה הינו מוטו חברתי: באמצעות הכסף שאתם משקיעים בספרים, החברה משקיעה בהבאת אפשרות הקריאה אל מדינות עולם שלישי.

ניתן לקנות ספרים חדשים וכן ספרים משומשים בכל מיני דרגות שימוש, וניתן להציע את ספריכם בכיכר השוק. הספרים מגיעים מאנשים פרטיים, עזבונות וספריות, נאספים במשרדי החברה ומופצים משם לשאר העולם.

מחיר הספרים הינו זול, כאשר על משלוח בתוך ארה"ב המשלוח חינם, ומחוצה לארה"ב (כולל ישראל), המחיר הינו 3.97$ לפריט.

ניתן להוסיף 0.15$ למשלוח כולו, על מנת לקבל משלוח דל בפחמן. זה משהו קטן ומקסים שאני לא יכולה לוותר עליו.

שירות הלקוחות נפלא ואף אפשר לקנות ספר במתנה למישהו אחר (תאמינו או לא, אבל את הרעיון הזה אני נתתי להם…).

המפורסמת: Amazon

את אמזון כולנו כבר הכרנו לפני שנים, כענקית הספרים אשר ממנה אפשר להזמין כל דבר כמעט שמישהו הוציא תחת ידו. המחירים זהים לשאר החנויות, כאשר משלוח לישראל אינו זול כמו שתי החנויות האחרות, וכשחושבים על זה, אם אמזון כל כך גדולים, למה הם צריכים אותנו? למה שלא ננתב את הכוח הצרכני שלנו למטרות נעלות יותר? המשיכו לקרוא על החנות הבאה והשאירו את אמזון לדינוזאורים.

מחירים בינוניים, משלוח יקר יחסית. ניתן לשלוח ספרים במתנה.

המהנה: Book Depository

החנות המקוונת Book Depository מזכירה במבנה האתר את BetterWorlBooks, כלומר נוחה וקלה להתמצאות ועם שירות לקוחות מצויין.

החנות נוחה לגלישה ולהמצאות, ובנוסף אתם יכולים להרגיש אחד מהחבר'ה כאשר אתם מביטים במפה האינטראקטיבית ולהבין שמדובר בתמונה גדולה הרבה יותר: מה אחינו בעולם קונים ומה הם קוראים. אתם חייבים להביט: http://www.bookdepository.co.uk/live

המשלוח מהחנות לישראל ולכל העולם הוא חינמי, אך מחירי הספרים יקר יותר.

סיכום:

בכל חנות מקוונת תוכלו לרכוש את הספרים באמצעות כרטיס אשראי הפתוח לקנייה בחו"ל, וכן תוכלו להצטרף למועדון החברים ולקבל מהם חדשות ועדכונים לכתובת המייל.

עבור סל פריטים של שלושה ספרים חדשים זהים, באותה הוצאה לאור ואיכות הדפסה, התוצאות היו כמעט זהות: כל סל קניות עלה כ-58$ עם 2$ לכאן או לכאן.

את הסקר הזה אני עורכת כל פעם לפני קנייה מרוכזת, ומגלה שכאשר המחירים זהים (והם אכן כך), אני מעדיפה לקנות אותם באתר BetterWorldBooks וכך להרגיש שאני צרכנית עם מודעות חברתית וסביבתית.

אתם מוזמנים להוסיף את חוויותיכם מהקניה כאן, למקרה ששכחתי משהו.

אתר בקבוק שמח להגיש לכם מידע זה – הכל על ספרות וספרים.